ויקרא כו, יח

ואם עד אלה. ואם בעוד אלה המכות עמכם לא תשמעו:

ויספתי. עוד יסורין אחרים:

שבע על חטאתיכם. שבע פרעניות על שבע העברות האמורות למעלה:

וְאִם עַד אִלֵין לָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרִי וְאוֹסֵף לְמִרְדֵי יָתְכוֹן שְׁבַע עַל חוֹבֵיכוֹן

וְאִין בָּתַר אִלֵין מַרְדְוָותָא לָא תִצְבּוּן לְמִשְׁמַע לְאוּלְפַן אוֹרַיְיתִי וְאוֹסֵף לְמִירְדֵי יַתְכוֹן שְׁבַע מָאחָאתָא עַל שְׁבַע עֲבֵירָן דִי חַטִיתוּן קֳדָמָי

ואם עד אלה. המכות:

שבע. בעבור היותו חשבון שלם נאמר על לשון רבים וכן כי שבע יפול צדיק וקם עד עקרה ילדה שבעה ואין על חטאתיכם להוסיף שבעה רק ויספתי פעם אחרת כמו קול גדול ולא יסף:

וטעם על חטאתיכם. בעבור חטאתיכם וי״א שהחשבון כמשמעו והראשון נכון כי אם נחשוב ושברתי אחד שמיכם כברזל שנים וארץ כנחושה ותם לריק ויבול הארץ ופרי העץ הנה שש ומכת חית השדה הנה שבע:

שבע על חטאתיכם - כלומר: הרבה מכות על חטאתיכם. כמו: שבע יפול צדיק וקם ואור החמה יהיה שבעתים. והחזיקו שבע נשים.

ואם עד אלה ס"ת מדה שאמדוד לכם מדה כנגד מדה:

ואם עד אלה כמו שפירש״י ואם בעד אלה כמו עור בעד עור ויסגור ה׳ בעדו.

ויספתי ליסרה אתכם אוסיף ליסר אתכם שבע מכות אחרות דוגמא ויסף חמישתו עליו.

שבע על שם שנת השבע שלא שמטתם בה והענין מוכיח אז תרצה הארץ את שבתותיה.

על חטאתיכם בשביל חטאתיכם דוגמא כי עליך הורגנו כל היום. כי עליך נשאתי חרפה.

[שבע]. פורעניות כנגד שבע עברות של מעלה: א) ואם לא תשמעו, שאינו רוצה ללמד; ב) ולא תעשו, שמה ששמע אינו רוצה לעשות; ג) את כל המצות, כופר במצות שאינן מן השמים; ד), ואם בחקתי תמאסו, מואס באותם שעושים אותם; ה) ואת משפטי תגעל נפשכם, שונא תלמידי חכמים שדנין ונושאין ונותנין בהם; ו) לבלתי עשות, שמונע אחרים מלעשות; ז) להפרכם את בריתי, שכופר בעיקר, כך מפורש בת"כ. ולפי הפשט, שבע לאו דוקא, אלא כך דרך הכתוב: שבע יפול צדיק וקם:

לא תשמעו לי. תלה הדבר בשמיעה שהיא התורה, כי הנמנע שיחזרו בתשובה זולת על ידי התורה.

שבע על חטאתיכם. פרוש, לשיעור חטאתם שהם שבע מדה כנגד מדה, ואלו הם שבע עבירות: א׳ – לא שמעו, ב׳ – לא עשו, ג׳ – בחקותי מאסו, ד׳ – משפטי השם געלו, ה׳ – מונעים אחרים בלתי עשות, ו׳ – הפרו ברית, ואחר שיסרם ה׳ ולא שמעו לו וסגרו שערי התשובה הרי ז׳, ולטעם זה אנו מישבים מאמרם זכרונם לברכה שאמרו (ראש השנה טז:) שלשה ספרים נפתחים בראש השנה וכו׳ בינונים תלויים וכו׳ עד יום הכפורים וכו׳ עד כאן, פרוש, לצד שתלה ה׳ להם לעשות תשובה ולא עשו הוכרע משקלם כרשעים.

שבע על חטאתיכם. יש להתבונן שלשה פעמים אמר על חטאתיכם ופעם אחת הכניס בינתים שבע כחטאתיכם, ויש ג"כ שנוי לשון בארבע מקומות אלו ובודאי שלא היו על צד הקרי ונראה שמתחילה אמר שבע על חטאתיכם כנגד שבע עונות שמנה רש"י ואמר שלא יהיה הפורעניות מכוונין מדה כנגד מדה לפי שכל מין במינו דבק יותר מן מין בשאינו מינו, על כן לא רצה ה' בחמלתו שתהיה המכה ממין החטא כדי שלא תדבק בהם המכה בחזקה כשימצא מין את מינו. אמנם אחר כך אמר אם תלכו עמי קרי. ותאמרו שודאי מקרה הוא לכם ולא יד ה' עשתה זאת מצד שאתם רואין שאין המכות ממין החטא ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם. מכוון מדה כנגד מדה למען תאמינו כי אין ערוד ממית אלא החטא ממית. (ברכות לג.) ואם באלה לא תוסרו שתעיזו פניכם לומר על כל פנים שמקרה הוא לכם ולא יועיל זה שראיתי לכוון המכות אל חטאתיכם, אז והלכתי אף אני עמכם בקרי. לפי שעד עכשיו עדיין לא עזבתי אתכם למקרים ויסרתי אתכם בעצמי כאשר ייסר איש את בנו אבל מאחר שהן כל אלה יפעל אל פעמים (איוב לג כט) ולא יועיל מעתה אעזוב אתכם אל הקרי ואז יהיו בהכרח המכות שבע על חטאתיכם. ולא כחטאתיכם כי אין המקרה פועל בהשגחה לכוין המכות כנגד החטאים, ומספר שבע גם כן אינו בהשגחה רק אם כל שבעה כוכבי לכת הפועלים במקרה יפעלו בכם הרעות על כן יהיו במספר שבעה. ומה שנאמר והכתי אתכם גם אני אין זה מכה בפועל ממש אלא זו המכה משלי היא שאעזוב אתכם למקרי הזמן והמה יפעלו בכם הרעות בלי חמלה כי אין במקרה חמלה. אבל מכל מקום הדבר עדיין בספק כי שמא המקרה יפעל בהם הטובות ולא מילתא דפסיקא הוא, לכך אמר ואם בזאת לא תשמעו לי. ותאמרו על כל פנים כי מקרה הוא לכם והלכתי עמכם בחמת קרי הוסיף בחמת כי אדע לכוין השעה כשהמערכה בחימה עזה שפוכה ובאותו זמן אמליך אותה עליכם ואז תפעל בכם הרעות ודאי בלי ספק.

לא תשמעו לי. לעשות לשמי. ואע״ג שכבר הגיעו לתמורות מזה מכ״מ אם רוצים לשוב א״א אלא באופן שיתחילו לעשות לשם ה׳. דבזה יחליפו כל הליכות המדינה. אבל כ״ז שאין מגיעים לזה הדרך הרי עומדים בדרך רע:

ס דקשה לרש"י דואם עד אלה משמע שקבע להם זמן והכי קאמר ואם עבר הזמן ועדיין לא תשמעו לי ויספתי ליסרה וגו' וזה לא יתכן לומר שיקבע להם זמן לעבור על המצות לכך פירש דעד כמו בעוד דאם לא כן ואם על אלה מיבעי ליה:

ע לא שאוסיף עוד להביא עליכם היסורים הראשונים פעם שניה שהרי יסורים השניים אינם ממין הראשונים:

פ דקשה לרש"י דהפסוק משמע שהקדוש ברוך הוא יפרע להם שבע פעמים על העבירות וזה אינו דאין נפרע מאדם יותר ממה שהרשיע כנגדו: