ויקרא כו, יז

ונתתי פני. פנאי שלי, פונה אני מכל עסקי להרע לכם:

ורדו בכם שנאיכם. כמשמעו ישלטו בכם: אגדת תורת כהנים מפרשה זו,

אף אני אעשה זאת. איני מדבר אלא באף, וכן והלכתי אף אני עמכם בקרי (פסוק כד):

והפקדתי עליכם. שיהיו המכות פוקדות אתכם מזו לזו, עד שהראשונה פקודה אצלכם אביא אחרת ואסמכנה לה:

בהלה. מכה המבהלת את הבריות, ואיזו, זו מכת מותן:

את השחפת. יש לך אדם שהוא חולה ומטל במטה אבל בשרו שמור עליו, תלמוד לומר שחפת, שהוא נשחף או עתים שהוא נשחף אבל נוח ואינו מקדיח, תלמוד לומר ואת הקדחת, מלמד שהוא מקדיח. או עתים שהוא מקדיח אבל סבור הוא בעצמו שיחיה, תלמוד לומר מכלות עינים. או הוא אינו סבור בעצמו שיחיה אבל אחרים סבורים שיחיה, תלמוד לומר ומדיבות נפש:

וזרעתם לריק זרעכם. זורעה ואינה מצמחת, ומעתה מה אויביכם באים ואוכלים, ומה תלמוד לומר ואכלוהו אויביכם, הא כיצד, זורעה שנה ראשונה ואינה מצמחת, שנה שניה מצמחת ואויבים באים ומוצאים תבואה לימי המצור, ושבפנים מתים ברעב, שלא לקטו תבואה אשתקד דבר אחר וזרעתם לריק זרעכם, כנגד הבנים והבנות הכתוב מדבר, שאתה עמל בהם ומגדלן, והחטא בא ומכלה אותם, שנאמר (איכה ב כב) אשר טפחתי ורביתי אויבי כלם:

ונתתי פני בכם. כמו שנאמר בטובה ופניתי אליכם, כך נאמר ברעה ונתתי פני משלו משל, למלך שאמר לעבדו פונה אני מכל עסקי ועוסק אני עמכם [לרעה]:

ונגפתם לפני איביכם. שיהא המות הורג אתכם מבפנים ובעלי דבביכון מקיפין אתכם מבחוץ:

ורדו בכם שנאיכם. שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם, שבשעה שאמות העולם עומדים על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי, שנאמר (שופטים ו ג ד) והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם וגו' ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ, אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם, הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם, וכן הוא אומר (מיכה ג ג) ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו וגו':

ונסתם. מפני אימה:

ואין רדף אתכם. מבלי כח:

וְאֶתֵּן רוּגְזִי בְּכוֹן וְתִתַּבְּרוּן קֳדָם בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן וְיִרְדוּן בְּכוֹן סַנְאֵכוֹן וְתֵעִירְקוּן וְלֵית דְרָדִיף יָתְכוֹן

וְאֶתֵּן פְּנִיוּתָא לְמֶעֱסוֹק בְּכוֹן וְתִיתְבְּרוּן קֳדָם בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן וְיִרְדוֹן בְּכוֹן סַנְאֵיכוֹן וּתְעַרְקוּן וְלֵית דְרָדִיף יַתְכוֹן

ונתתי פני. קצפי ואפי כמו ופניה לא היו לה והטעם כי הנשארים שאין להם חליים אם יצאו אל האויבים ינגפו לפניהם ופעם ינוסו ואין רודף כטעם מחנה ארם:

ורדו שנים במסורה ורדו בכם שונאיכם ואידך ורדו בנוגשיהם אלו זכיתם ורדו בנוגשיהם עכשיו שלא זכיתם ורדו בכם שונאיכם:

ונתתי פני בכם כנגד ופניתי אליכם והיא מכה חמישית.

ונגפתם לפני איביכםהיינו ורדו בכם שנאיכם כנגד ונפלו אויביכם לפניכם והיא מכה ששית.

ונסתם ואין רדף אתכם כנגד ורדפו מכם חמשה מאה והיא מכה שביעית.

ונתתי פני בכם. לרעה, פנים של זעם כנגד: ופניתי אליכם והפריתי אתכם, שפעמים שאדם פונה פניו אל חברו מחמת חבה, ופעמים מפני זעם, כדכתיב בירמיה: כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה:

ונגפתם לפני אויביכם. כנגד שאמר: ורדפו מכם חמשה מאה:

ונתתי פני וגו׳, הם פני זעם. וטעם קריאת הדין פנים, לצד שתמיד עומדים לפני ה׳ כת המשמאילים שהם כת המשחיתים, לזה יקראו פני ה׳, ועליהם אמר ״ונתתי פני״. ובזה ״ונגפתם לפני אויביכם״ – הם האומות שהם ענפי כחות הקלפה. גם נתכון במאמר פני לומר שלא יסתיר פניו מהם כשימסרם ביד אויביהם, שאם כן הם חס ושלום מכלים את הכרם. והוא גלה רצונו יתברך בסוף הענין ״ואף גם זאת וגו׳ לא מאסתים לכלתם״ וגו׳ (ויקרא כו:מד). ואמר ״בכם״ למעט בית המקדש שלא תשלוט בו מדת הדין תחלה.

לפני אויביכם. ת״א בעלי דבבך. ולא כת״א שמות כ״ג כ״ב סנאך. דמשמעו בלב ממש. אבל כאן אאל״כ שהרי כתיב בסמוך שנאיכם. מש״ה פירש בעלי דבבך. דמשמעו אויב שהוא מקניט בפה. וכמש״כ בס׳ דברים ל״ז. ופי׳ ונגפתם שלא תמצאו תשובה לדבריהם. אבל עוד לא הגענו לקללה של נפילה במלחמה ממש:

ורדו בכם שונאיכם. שיהיו האנשים השונאים בלב רודים בפועל:

ונסתם ואין רודף אתכם. היינו בעלי מלחמה של יושבי א״י אבל עדיין לא הגיעו לגלות:

ח יש מפרשים שהוא לשון המתנה כלומר שהבריות ממתינות וצופות שכל שעה יקל ממנו החולי וירפא וכשמת נבהלים הבריות שמת מיתה פתאומית. ויש מפרשים אותו לשון מתנים רצה לומר מכה המתחלת במתנים ואותה מכה מבהלת אותו ולשון מותן מלשון אוזן ששמע על הר סיני וכו' כלומר שהיה לו לומר אזנים הוא הדין נמי לשון מתנים:

ט רוצה לומר וכשאירע פעם שנית שמצמחת:

י רוצה לומר ומאספין להן תבואה כדי שיהא להם לאכול כשצרין על עיירות ישראל:

כ ואם תאמר מנא ליה לרש"י לפרש כך הא כתיב ונגפתם לפני אויביכם משמע שיהיו הורגים אותם בחרבם. ויש לומר דהוכחת רש"י מדכתיב ונתתי פני בכם משמע שהוא מיתה בידי שמים דהיינו כרת שמת על מטתו קודם זמנו כדכתיב בפרשת קדושים ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו משמע כל מקום שכתיב פני שהוא כרת וכתיב אחריו ונגפתם לפני אויביכם משמע מיתה בידי אדם בסייף. ומתרץ שהכי פירושו הא דקאמר ונתתי פני בכם היינו שתהא המות הורגת אתכם מבפנים שהוא כרת והא דקאמר ונגפתם לפני אויביכם הכי פירושו ובעלי דבביכון מקיפין אתכם מבחוץ רוצה לומר עומדין מבחוץ ושמחים במיתתן נמצא שנתנגפו לפני אויביהם, אי נמי מדכתיב ונגפתם שהוא לשון מגפה שהוא מיתה בידי שמים:

ל דקשה לרש"י בכם למה לי דהא כתיב ונגפתם אלא על כרחך לדרשא אתי והוצרך לומר תרתי מכם ובכם, משום דמהמדרש משמע שהרודים יהיו מכם ובקרא משמע שירדו בהם משום הכי פירש תרווייהו:

מ דהא כתיב אחריו ואין רודף אם כן למה ינוסו אלא מפני אימה:

נ דקשה לרש"י ברכה הוא שאין רודף אותם, ומתרץ משום שאין בהם כח לא צריכין לרדוף אותם דסבורין מה לנו לרודפם והא אין בהם כח למלחמה: