ויקרא כ, ז

והתקדשתם. זו פרישות עבודה זרה:

וְתִתְקַדְשׁוּן וּתְהוֹן קַדִישִׁין אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן

וְתִתְקַדְשׁוּן וּתְהוֹן קַדִישִׁין בְּגוּפֵיכוֹן מְטוֹל דַאֲקַבֵּל בְּרַעֲוָא צְלוֹתְכוֹן אֲנָא הוּא יְיָ מְקַדִשְׁכוֹן

והתקדשתם כי אני ה׳ אלהיכם. קדש ונתתי לכם חקת לשמרם כדי לקדשכם וכבר הזכיר זה הכתוב והטעם להכניס את הגרים התושבים עם ישראל שהם חייבים להיותם קדושים בעבור שידורו בארץ קדושה:

והתקדשתם. בפרישה מן העריות:

והייתם קדושים. שיהיה הזרע מוכן לשרות שכינה בתוכו כאמרם ז"ל (קדושין פרק י' יוחסין) שאין השכינה שורה אלא על משפחות מיוחסות בישראל:

כי אני ה' אלהיכם. שאמרתי לאברהם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך (בראשית יז, ז), לזרע המיוחס אחריך כמו שבארו ז"ל (שם):

והתקדשתם והייתם קדשים. יצו ה׳ שיהיו נוטים אל בחינת הקדשה, ובזה הוא מבטיחם שיהיו במדרגת מלאכים הנקראים קדושים, דכתיב (דניאל ח:יג) ״ויאמר אחד קדוש״, והוא אמרו והייתם קדשים. ותמצא שאמרו זכרונם לברכה (במדבר רבה פ״כ) בפסוק ״כעת יאמר ליעקב״ וגו׳ כי המלאכים יהיו עומדים בשורה החיצונה וישראל בפנים, ושואלים מלאכי אלהים לעם קדושו ״מה פעל אל״. נמצאת אומר כי קדושיו במקום המלאכים הם ישראל. וחזר הכתוב ופרש הדבר שבו יתקדשו ואמר ושמרתם את חקתי, פרוש, תשמרו מצוות לא תעשה, ותקימו מצוות עשה, בזה אני מקדשכם, כי על ידי זה שם הוי״ה מתגלה עליו ובזה מתקדש, וכמו מה שכתוב בזהר (תיקונים ע) כי האיבר שבו עושה מצוה שורה עליו שם הוי״ה הרמוז בתבת מצוה.

והתקדשתם והייתם קדושים כי אני ה׳ אלהיכם. לעיל ס״פ שמיני כתיב ג״כ זה הלשון והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני. וכן בזו הפ׳ להלן כ״ו כתיב והייתם קדושים כי קדוש אני. וכאן כתיב כי אני ה׳ אלהיכם. היינו משום דשם מיירי בקדושת אכילה ולמנוע תאות דברים האסורים. אבל כאן מיירי בקדושת פרנסה שיהא אדם מתקדש להיות דבק בה׳ להפיק רצון ע״י קרבנות ותפלה וע״ז כתיב והתקדשתם שאם תקדשו עצמכם. והייתם קדושים. יסייעו אתכם מן השמים כענין תכין לבם תקשיב אזנך. וע״ז מפרש הטעם:

כי אני ה׳ אלהיכם אני משגיח ומנהל אתכם. ע״כ רצוני בכך שתתפללו ותבקשו ממני: