פרשת קדושים · ויקרא פרק כ פסוק כו
ויקרא כ, כו
וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי׃
גימטריה של הפסוק כולו: 2,742 · 13 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק כ8 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · בעל הטורים · רבנו בחיי · אור החיים · העמק דבר
רש"י על ויקרא כ, כו
ואבדל אתכם מן העמים להיות לי. אם אתם מבדלים מהם הרי אתם שלי, ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר וחבריו רבי אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם נפשי קצה בבשר חזיר, אי אפשי ללבוש כלאים, אבל יאמר אפשי, ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, תלמוד לומר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, שתהא הבדלתכם מהם לשמי, פורש מן העברה ומקבל עליו עול מלכות שמים:
תרגום אונקלוס לויקרא כ, כו
וּתְהוֹן קֳדָמַי קַדִישִׁין אֲרֵי קַדִישׁ אֲנָא יְיָ וְאַפְרֵשִׁית יָתְכוֹן מִן עַמְמַיָא לְמֶהֱוֵי פָלְחִין קֳדָמַי
תרגום יונתן לויקרא כ, כו
וְתֶהֱווֹן קֳדָמַי קַדִישִׁין אֲרוּם קַדִישׁ אֲנָא יְיָ דִבְחָרִית בְּכוֹן וְאַפְרָשִׁית יַתְכוֹן מִן עַמְמַיָא מְטוֹל לְמֶהֱוֵי פַּלְחִין קֳדָמַי
אבן עזרא על ויקרא כ, כו
ואם תשמרו כל אשר צויתי אתכם אז תהיו קדושים כי חייבים אתם ללכת אחרי כי קדוש אני:
בעל הטורים על ויקרא כ, כו
ואבדיל אתכם מן העמים וסמיך ליה איש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני כי אני הבדלתי אתכם מן העכו"ם והשריתי שכינה ביניכם ואינכם צריכין לאוב וידעוני כשאר העכו"ם שאין להם נביא ולא יודע עד מה ולכך צריכים לאוב וידעוני:
רבנו בחיי על ויקרא כ, כו
ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. חכמת התורה חייבה לנו להיותנו מובדלין במאכלנו ובמשתנו ובמלבושינו, ומתוך שאנו מסוגלין במצות התורה הם מקנאים בנו ומתוך קנאתם ישנאו אותנו, וכענין שדרשו רז"ל הר חורב שמו ולמה נקרא שמו סיני שמשם יצאה שנאה לעובדי גלולים.
ובמדרש ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, אם מובדלים אתם מן העו"ג הרי אתם שלי ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר וחבריו, רבי אלעזר בן עזריה אמר מנין שלא יאמר אדם אי אפשי ללבוש כלאים ואי אפשר לבא על הערוה אי אפשי לאכול בשר חזיר, אלא אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, תלמוד לומר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, שתהא הבדלתכם מהם לשמים ונמצא פורש מן העברה ומקבל עליו עול מלכות שמים. ומה שהזכיר לשון העמים כאלו אמר חשכים, תרגום כהה (ויקרא יג) עמיא, כי האומות כהו עיניהם מראות אור התורה לפי שאין להם תורה והולכים בדרכי החשך, וכענין שכתוב (ישעיהו כ״ט:ט״ו) והיה במחשך מעשיהם ומזומנים הם לגיהנם שנקרא חשך, שנאמר (איוב כ׳:כ״ו) כל חשך טמון לצפוניו, וכתיב (שמואל א) ורשעים בחשך ידמו. אבל ישראל זוכים הם לאור הגנוז וצפון לצדיקים לעתיד לבא בזכות שקבלו התורה הנקראת אור, שנאמר (תהילים קי״ט:ק״ה) נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי.
אור החיים על ויקרא כ, כו
והייתם לי קדשים וגו׳ טעם אמרו לי, יתבאר על דרך אמרם זכרונם לברכה (תורת כהנים כאן): אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר וכו׳, אלא אפשי ואפשי, אלא אבי שבשמים וכו׳, והוא אמרו והייתם לי קדשים – שתהיו פרושים לי לשם מצותי ולא לצד תעוב הדבר הנאסר. ולזה סמך מאמר זה להבדלת בהמה וחיה לרמז למה שכתבתי.
ואמרו כי קדוש אני ה׳ וגו׳, נתן טעם למצוה זו של הבדלת בהמה טמאה, כי קדוש וגו׳ ואבדל אתכם מן העמים להיות לי. והענין עצמו של פרישות ישראל מן העכו״ם הוא הדבר עצמו של פרישתכם מן הבהמה טמאה. ברוך ה׳ אשר הבדילנו מן הטמאים מאדם עד בהמה עד עוף השמים:
חסלת פרשת קדושים
העמק דבר על ויקרא כ, כו
והייתם לי קדשים וגו׳ ואבדל אתכם וגו׳. קדושה משמעו פרוש ומובדל מן העמים וכן משמעות הבדלה. אלא שיש נ״מ. דקדושה משמעו פרישה בדבר שאין דעת אנושי נותנת לכך. אלא שהקב״ה צוה. משא״כ הבדלה משמעו שדעתו הוא דעת נקיה ומובדל מנפש הגסה. ואמרה תורה דהבדלה מכל אשר תרמוש האדמה יהיה גורם להיות קדושים לשמו ית׳ אפילו בדבר שאין דעת אנושי נותנת לפרוש מזה והקדושה תגרום למדרגה יותר גבוה שאבדיל אתכם מן העמים להיות לי. שאפילו מה שהטבע נותנת להבדיל יהיה ג״כ לי היינו לשמי ולא מצד הטבע. והוא דרך חסידות שכל מעשיהם לש״ש. ומש״ה כתיב ואבדל חסר. משום שההבדלה זו כבר כתיב מקודם ונוסף כאן רק על מחשבה:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וִהְיִיתֶם | הָיָה פועל | ה-י-ה | 471 |
| לִי | — | 40 | |
| קְדֹשִׁים | קָדוֹשׁ שם תואר | ק-ד-ש | 454 |
| כִּי | כִּי מילת חיבור | 30 | |
| קָדוֹשׁ | קָדוֹשׁ שם תואר | ק-ד-ש | 410 |
| אֲנִי | אֲנִי כינוי | 61 | |
| יְהוָה | — | 26 | |
| וָאַבְדִּל | בָּדַל פועל | ב-ד-ל | 43 |
| אֶתְכֶם | אֵת מילית | 461 | |
| מִן | מִן שם עצם | מ-נ-ן | 90 |
| הָעַמִּים | עַם שם עצם | ע-מ-ם | 165 |
| לִהְיוֹת | הָיָה פועל | ה-י-ה | 451 |
| לִי | — | 40 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Leviticus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Leviticus – Onkelos Leviticus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Leviticus – Targum Jonathan on Leviticus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Leviticus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Leviticus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Leviticus – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Leviticus – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.