ויקרא יד, יד

תנוך. גדר אמצעי שבאוזן ולשון תנוך לא נודע לי. והפותרים קורים לו טנדרו"ס:

בהן. גדל:

וְיִסַב כַּהֲנָא מִדְמָא דַאֲשָׁמָא וְיִתֵּן כַּהֲנָא עַל רוּם אוּדְנָא דְמִדַכֵּי דְיַמִינָא וְעַל אִלְיוֹן יְדֵהּ דְיַמִינָא וְעַל אִלְיוֹן רַגְלֵהּ דְיַמִינָא

וְיִסַב כַּהֲנָא מִן אַדְמָא דַאֲשָׁמָא וְיִתֵּן כַּהֲנָא עַל גְדֵירָא מִיצְעָא דְאוּדְנָא דְמִידַכֵּי דְיַמִינָא וְעַל פּוּרְקָא מִיצְעָא דְיָדֵיהּ דְיַמִינָא וְעַל פּוּרְקָא מִיצְעָא דְרִיגְלֵיהּ דְיַמִינָא

על תנוך. טעמו ידוע ממקומו והנה המטהר מהצרעת שהוא בגוף כמו הכהן שימלא ידו כי העון כמו הצרעת בנפש והבהן מקום חבור והוא עקר כל המעשים והימנות בעבור כח הצד הימין והתנוך זכר לשמוע אשר צוה:

ולקח הכהן, ונתן הכהן מה נתינה בעצמו של כהן אף קבלה בעצמו של כהן, יכול אף נתינה של מזבח תהא ביד, ת״ל כי כחטאת האשם הוא לכהן מה חטאת טעונה כלי אף אשם טעון כלי. נמצאת אומר שני כהנים מקבלין את דמו אחד בכלי ואחד ביד וזה שקבל בכלי בא וזורקו על קיר המזבח וזה שקבל ביד בא לו אצל המצורע.