שמות ט, לד

וַחֲזָא פַרְעֹה אֲרֵי אִתְמְנַע מִטְרָא וּבַרְדָא וְקָלַיָא וְאוֹסֵף לְמֶחֱטֵי וְיַקְרֵהּ לְלִבֵּהּ הוּא וְעַבְדוֹהִי:

וַחֲמָא פַּרְעה אֲרוּם אִתְמְנַע מִטְרָא וּבַרְדָא וְקָלַיָיא דִלְוָוט פָּסְקוּ וְאוֹסִיף לְמֶחֱטֵי וִיקָרֵיהּ לְיִצְרָא דְלִבֵּיהּ הוּא וְעַבְדוֹי

וירא. הזכיר עתה ויוסף לחטוא בעבור שהודה ואמר חטאתי הפעם:

וטעם ויכבד לבו הוא ועבדיו התברר מה שאמר משה ואתה ועבדיך.

ויסף לחטא - עד עתה לא נתכוון לחטוא במזיד, אבל כשהודה על הברד: ואני ועמי הרשעים - לכן קוראו עכשיו מזיד.

ויוסף לחטא. הרשעים כשיש להם צרה נכנעים וכשעברה מיד מתגאים, וכן אתה מוצא בפרעה כשבאה עליו הצרה נכנע והתודה ואמר ה' הצדיק אחר שעברה ויוסף לחטוא. ומצינו שגאותן של רשעים סבת השפלתן שמתוך שנתגאה פרעה ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו וגו', באתה לו השפלה בים סוף. מתוך שנתגאה נבוכדנצר ואמר (דניאל ד׳:כ״ז) הלא דא היא בבל רבתא די אנא בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי באת לו השפלה, שנאמר (שם) ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדורך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עלך. הרי לך מתוך גאוה השפלה, אבל הצדיקים אינם מתגאים אלא משפילים עצמן ומתוך שפלותם באים לידי מעלה וכבוד שכן אמר שלמה המע"ה (משלי כ״ט:כ״ג) גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד.

כי חדל המטר שלא הבטיחו משה רק בקולות וברד אמר עכשיו משה בדאי הוא ולפיכך ויסף לחטא.

ויכבד לבו הוא ועבדיו אמרו אין הקב״ה מביא מכה פעם שניה. ד״א לפי שאמר למעלה ה׳ הצדיק וגו׳ משמע שלא היה בלבו לחטוא ולעכבם ועכשיו כשנתחרט כתיב ביה ויסף לחטא. הוא ועבדיו לא מצינו לשון זה במקום אחר אלא לפי שאמר למעלה ואתה ועבדיך נקט ליה הכא כדאמר ויוסף לחטוא לפי שאמר למעלה חטאתי הפעם. כן דרכם של רשעים כשהם בצרה נכנעים עברה הצרה חוזרים לקלקולם. ולשעבר היתה הצרה עליהם כדכתיב הירא את דבר ה׳ וגו׳ ועכשיו כשעברו היסורים בעטו בהם.

ויכבד לבו. כי ידעו כי לא יחזור הברד עליהם כי אין הק' שונה מכה שני פעמים:

ה' לי לא אירא, ביום צר לי ביום עברה, בשמו אמצא עזרה, חסד יסובבני כפי תחרא, בסיימי סדר וארא.

וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות ויוסף לחטוא ויכבד לבו הפשט הוא שאחר שהיתה הרוחה ויוסף לחטוא ואיפשר לפרש שבעבור שבמצרים אינו יורד מטר והיה פרעה ועמו מתאוים שימטיר והקב"ה נתן קולות וברד ומטר ולכן פרעה בקש ממשה הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד אבל מטר יבוא ומשה פירש כפיו אל ה' וגם מטר לא בא כמו שאמר ויפרוש כפיו אל ה' ויחדלו הקולות והברד ומטר לא ניתך ארצה אז חשב פרעה אחר שגם מטר לא ניתך ומה שבקשתי ממשה לא עשה כבקשתי ודאי הגיע השעה כפי המערכה שיוסר הכל וזהו שאמר וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות ויוסף לחטוא ויכבד לבו הוא ועבדיו ואע"פ שאמר וה' נתן קולות אלהים וברד וימטר ה' ברד על ארץ מצרים ידוע שבכלל זה שבא מטר גם כן שהרי אחר שאמר ויחדלו הקולות והברד אמר ומטר לא ניתך ארצה:

וירא פרעה כי חדל וגו׳. פרוש, שלא עמד בתשובתו שאמר ״ה׳ הצדיק״ וגו׳ אפלו זמן מועט, אלא תכף ומיד ״ויוסף לחטא״. פרוש, הוסיף על הקודם, כי אלו לא היה אלא שעור הראשון לא היה מספיק להחזיק בישראל אחרי ראותו פלא הברד, אלא שהוסיף על גדר רשעו שהיה בו והכביד לבו ולב עבדיו.

חסלת פרשת וארא.

כי חדל המטר. זהו הברד שלא ביקש כלל. ע״כ ויוסף לחטא. מצא בזה מקום לחטוא כמש״כ לעיל שם: