שמות לח, כח

וצפה ראשיהם. של עמודים, מהן, שבכלן כתיב וצפה ראשיהם וחשוקיהם כסף

וְיָת אַלְפָא וּשְׁבַע מְאָה וְשִׁבְעִין וְחַמְשָׁא עֲבַד וָוִין לְעַמוּדַיָא וְחִפָּא רֵישֵׁיהוֹן וְכַבֵּשׁ יָתְהוֹן:

וְיַת אַלְפָא וּשְׁבַע מְאָה וְשַׁבְעִין וַחֲמֵשׁ סַלְעִין עֲבַד וָוִין לַעֲמוּדַיָא וַחֲפָא רֵישֵׁיהוֹן וּכְבַשׁ יַתְהוֹן

ואת. שלא השלים ככר:

ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים. נ"ל שהזכירם בלשון ידיעה בעבור שכבר הזכירם למעלה בחצאי שקלים הוא שאמר מחצית השקל בשקל הקדש לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, שהרי שלשת אלפים תק"ן חצאי שקלים הם אלף שבע מאות וחמשה ושבעים שקלים שלמים, ודרשו רז"ל בלשון זה כשבא משה לתת חשבון על כל דבר ודבר חסרו מן המשקל אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקלים ושכח ולא היה יודע מה עשה מהם יצאה בת קול ואמרה ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים לקיים מה שנאמר (במדבר יב) לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא ע"כ.

ואם תשכיל תמצא כי מפני שישראל חטאו בעון העגל בה"א וא"ו שבשם הוא האש והקול על כן ישראל שהיו שש מאות אלף הביאו שקלים לצורך האדנים שהם יסוד המשכן להיות להם כפרה על מה שחטאו בה"א, ואותם שהיו יתרים על שש מאות אלף שלא היה להם חלק באדנים עשו משקליהם ווים להיות להם כפרה על הוא"ו וזהו שאמר עשה ווים לעמודים והבן זה.

ואפשר שירמוז בזה ואת האלף כדי לחבר הוא"ו עם הה"א ושלא להפריד ביניהם וכן אמר דוד (תהלים קמח) הללוהו במרומים.

ואת האלף ושבע וגו׳. פרוש, הנשארים, ורבותינו זכרונם לברכה אמרו (שמות רבה נא,ה) ששכחם, וכשזכר אותם אמר ״ואת האלף״ וגו׳ הם ממה שעשה ווים וגו׳.

והנה להסוברים מהחכמים (אבן עזרא על שמות כה:ג) כי לא היה כסף בנדבת המשכן זולת מחצית השקל, יתבאר אמרו ואת האלף על זה הדרך: לפי שמצינו שצוה ה׳ בתרומת הכסף מחצית השקל, ובכל מלאכת המשכן לא מצינו שצוה ה׳ מעשה כסף זולת האדנים והווין וחשוקיהם, ובאר באדנים שצריך ככר לאדן, והווין לא הודיע ה׳ שעורן ושעור חשוקיהן. לזה נתחכם בצלאל וחלק הנשאר מהאדנים ועשאן ווין, שהגם שלא צוה ה׳ שעורן, ממה שנתן שעור לאדנים השכילו כי הווין וחשוקיהם יהיו מהנשאר. ולזה אמר ואת האלף וגו׳ עשה ווים, פרוש שחלק הסך לווין. ואין הכי נמי אם היה נשאר יותר או פחות היה מחלק הנשאר. ואם היה אומר הכתוב ״ויעש ווין״ וגו׳, יהיה נשמע כי נאמר מפי אל עליון שעור זה, ולא כן הוא, אלא מכללן של דברים הבין כנזכר.

ודעתי אינה כסברא זו, כי ודאי כי כסף אחר היה בתרומת המשכן מלבד הבקע לגלגלת, כי מקרא מלא דבר הכתוב בויקהל (שמות לה:כד): ״כל מרים תרומת כסף ונחשת״, ובפסוק זה לא יצדיקו דברי רבי אברהם אבן עזרא שישב בפסוק (שמות כה:ג) ״וזאת התרומה״, והמשכיל יבין. ויתבאר אמרו ואת האלף על דרך מה שפרשנו בפסוק (שמות לח:כד) ״כל הזהב״ וגו׳, פרוש, שלא נחסר באמצעות ההתכה ופרטי המלאכה, שהגם שעשה כמה פרטי מלאכה במעשה כמה ווין וחשוקיהן, אף על פי כן המספר עצמו בשלמות היה בווין ולא נחסר ממנו כלום, והוא אמרו ואת האלף וגו׳ עשה ווים, והבן:

ט דק"ל דפשוטו של קרא משמע דקאי על הווין שצריך לצפות ראשיהן ולמה צריכין צפוי והא הווין היו כולן כסף והוסיף מלת מהן להורות שמכסף הזה נעשה הצפוי וגם הווין והחשוקים ולא הווין לבד וראיתו שהרי אין כסף אחר מכל כסף פקודי העדה רק מאת הככר שנעשו מהם האדנים והאלף והשבע מאות וגו' שלא הגיעו לכלל ככר: