שמות לז, יט

תְּלָתָא כַלִידִין מְצַיְרִין בְּקַנְיָא חַד חֵזוּר וְשׁוֹשָׁן וּתְלָתָא כַלִידִין מְצַיְרִין בְּקַנְיָא חַד חֵזוּר וְשׁוֹשָׁן כֵּן לְשִׁתָּא קְנִין דְנָפְקִין מִן מְנַרְתָּא:

תְּלָתָא כַּלִידִין מְשַׁקְעִין בְּצִיּוֹרֵיהֶן בְּקַנְיָא חָד חֲזוֹר וְשׁוֹשַׁן וּתְלָתָא כַּלִידִין מְשַׁקְעִין בְּצִיּוֹרֵיהֶן בְּקַנְיָא חָד חֲזוֹר וְשׁוֹשַׁן הֵיכְדֵין לְשִׁתָּא קְנִין דְּנַפְקִין מִן מְנַרְתָּא

בקנה אחד. תיבה זו הכתובה בשנוי מהכתוב בכל המקומות בקנה האחד. ממשיך את הדעת להשכיל על ענין הגביעים המשוקדים כפתור ופרח. והנה ראינו ברבה פ׳ מקץ דרבי טרפון בשעה שהיה אחד אומר לפניו דבר הגון בתורה היה אומר כפתור ופרח. ושיחת רבן של ישראל מלמדנו שהבין אשר בכפתורים ופרחים של המנורה רמוז חידושי תורה שיש בהם שכל טוב לעושיהם. ומש״ה אמר למי שחידש דבר טוב שהוא כו״פ שעל המנורה. וכבר נתבאר ר״פ תצוה שהמנורה בכלל מרומז להאיר על חכמת התורה בפלפולה ש״ת והחקירה והעיון. והנה ששה קני מנורה עם הנר האמצעי הן המה שבע חכמות חיצוניות הטפלים לתורה. ושהתורה צריכה להם להתפרש בכל פרטי שיעורין וכדומה המגיע לבאור התורה. וע״ז מצויר. גביעים המורים על השקאה. שהתורה משקה בחכמות. והחכמות משקים הדעת לדעת ולהבין דקדוקי דבר ה׳. כדאיתא בכורות ד״ח שר׳ יהושע עמד ע״ד נפלא בחכמת הטבע ע״י דקדוקי תורה. והגביעים משוקדים ללמדנו שכ״ז אינו בא אלא ע״י שקידה. והלא ע״ז הציור אמר ה׳ לירמיה שראה מקל שקד לאמר כי שוקד אני וגו׳. ובאו שלשה גביעי׳ שההשקא׳ מועלת גם לידיעת התורה ודקדוקיה גם הנוגע למעשה המצות גם לכשרון ד״א והליכות עולם. חכמת אדם בעמל תורה תאיר דרכו על הארץ. אחר כ״ז יש לדעת כי יש איזה תועליות שבאה ע״י שקידה בחכמה מיוחדת דוקא לאותה חכמ׳ משבע חכמות ולא זולתה. וע״ז מרומז הלשון בקנה האחד המיוחד. ויש תועליות שבאים משקידה בחכמה לשם ידיעת התורה אשר אינם מיוחדים לאיזה חכמה וע״ז מרומז הלשון בקנה אחד. איזה דבר חכמה שהוא היא באה מכח המנורה שהיא מורה על כח התורה ולהאיר על ידיעתה כאמור. וענין ארבעה גביעים אלו שבאו בגוף המנורה לרמז לארבעה תועליות שבאו בשקידת התורה. להבין כפתור ופרח בגוף התורה ולהשכיל בשארי חכמות. ולהשכיל בעבודה. ולהשכיל בד״א: