שמות כח, מב

ועשה להם. לאהרן ולבניו:

מכנסי בד. הרי שמונה בגדים לכהן גדול, וארבעה לכהן הדיוט:

וְעִבֵד לְהוֹן מִכְנְסִין דְבוּץ לְכַסָאָה בְשַׂר עֶרְיְתָא מֵחַרְצָן וְעַד יַרְכָּן יְהוֹן:

וַעֲבֵיד לְהוֹן אֲוַורְסְקִין דְּבוּץ לְכַסָּאָה בְּשַר עִירְיָא מִן אֲתַר קָטוֹר חַרְצֵיהוֹן וְעַד יַרְכֵיהוֹן יְהוֹן

אֲבַרְסְקוּן דְּבוּץ:

ומכנסי הבד. יהיו קצרים שלא יכשל בהם:

ערוה ב' במסורה דין ואידך ולא תקרבו לגלות ערוה רמז שבגדי כהונה מכפרין על העריות:

ממתנים ועד ירכים יהיו וסמיך ליה והיו על אהרן לומר לך שמכנסים קודמים לכל:

מכנסי בד לפי שנאמר בם לכסות בשר ערוה, לא נאמר בם לכבוד ולתפארת.

ועשה להם מכנסי בד. קשה למה אחר מצות המכנסים? ויש לומר, לצד שאמר ״והלבשת אותם את אהרן״, לזה אחר המכנסים לומר שאינו חוזר עליו מצות ״והלבשת״ וגו׳. ואין לומר שיכון לומר שתהיה לבישתם באחרונה, שהרי אמר הכתוב במקום אחר (ויקרא טז:ד) ״ומכנסי בד יהיו על בשרו״, ודרשו ביומא (יומא כג.) שלא יהא דבר קודם למכנסים, אלא ודאי לטעם שכתבנו.

עוד נראה שנתכון לכתבו באחרונה ולהסמיך לו מצות ״והיו על אהרן״ וגו׳ (שמות כח:מג) ״ולא ישאו עון ומתו״, ואם היה כוללו עם שאר בגדים ואומר ״והיו על אהרן״ וגו׳, תבא הסברא לומר כי לא באה האזהרה אלא על שאר בגדים, אבל המכנסים אינם באים אלא כדי שלא תגלה ערוה ואין בהם צרך קדשת עבודה, לזה אמרם לבסוף וסמך להם האזהרה והענש, לומר כי מעכב הוא לקדשת הכהנה כשאר בגדים.

ועשה להם מכנסי בד וגו׳. מכנסים המה פחותים ממעלת שארי ב״כ. דשארי בגדים באו לקדש. והלבישן משה בפעם ראשונה. ולדורות לבשו בעזרה. משא״כ מכנסים בא לכסות בשר ערוה מש״ה לבשו בחול ולא נכנסו ערומים. ולבשו בעצמן ולא משה הלבישן :