שמות כח, מא

והלבשת אתם את אהרן. אותם האמורים באהרן חשן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ, מצנפת ואבנט וציץ ומכנסים, הכתובים למטה בכלם:

ואת בניו אתו. אותם הכתובים בהם:

ומשחת אותם. את אהרן ואת בניו בשמן המשחה:

ומלאת את ידם. כל מלוי ידים לשון חנוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מחזק בו מאותו יום והלאה הוא מלוי, ובלשון לעז כשממנין אדם על פקידת דבר, נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גנ"ט בלעז [כפפה], ועל ידו הוא מחזיקו בדבר, וקורין לאותו מסירה ריוישטי"ר בלעז [להסמיך] והוא מלוי ידים:

וְתַלְבֵּש יָתְהוֹן יָת אַהֲרֹן אָחוּךְ וְיָת בְּנוֹהִי עִמֵהּ וּתְרַבֵּי יָתְהוֹן וּתְקָרֵב יָת קֻרְבָּנְהוֹן וּתְקַדֵשׁ יָתְהוֹן וִישַׁמְשׁוּן קֳדָמַי:

וְתַלְבֵּשׁ יַתְהוֹן יַת אַהֲרן אָחוּךְ וְיַת בְּנוֹי עִמֵיהּ וּתְרַבֵּי יַתְהוֹן וּתְקָרֵב יַת קוּרְבָּנֵיהוֹן וּתְקַדֵּשׁ יַתְהוֹן וִישַׁמְשׁוּן קֳדָמַי

והלבשת אותם את אהרן אחיך ואת בניו אתו אותן הכתובים בהם לשון רש"י וטעם אתו שביום אחד ילבישם כלם וימשחם

ומשחת אותם ומלאת את ידם כל מלוי ידים לשון חנוך כשהוא נכנס להיות מוחזק בו מאותו היום והלאה לשון רש"י ולא הבינותי בדבריו איך יבא לשון מלוי ידים לחנוכת כל דבר ומה שאמר הרב כי בלשון לעז כשממנין אדם על פקודת דבר נותן השליט בית יד של עור שקורין גונ"ט ועל אותו בית יד הוא מחזיקו בדבר והוא מלוי ידים לא ידעתי אם ירצה הרב לומר שעל שם הבית יד יקרא החנוך מלוי ידים ויביא ראיה מן המנהג ודע כי הענין ההוא יצא להם מן התורה שהוא אצלם קנין החליפין של בועז וכך מתורגם להם שלף איש נעלו (רות ד ז) ששולף הגנ"ט שלו והם אומרים שהגואל נתן לבועז וזה מנהגם הוזכר בספרי חכמיהם והנה דברנו בדברי הבאי והנכון בלשון מלוי ידים בתורה שהוא לשון שלמות כלשון כי מלאו ימי (בראשית כט כא) ובמלאת הימים האלה (אסתר א ה) עד יום מלאת (ויקרא ח לג) בהשלימם וכן בכסף מלא (בראשית כג ט) מחיר שלם והטעם כי הזר אשר לא תשיג ידו בטהרתו להקריב קרבן או לעבוד עבודת המלכות הנה ידו חסרה בעבודה ההיא וכאשר יכשר לעשות כן הנה ידו שלימה ראויה לכל העבודות והמלאכות וכן מלאו ידכם היום (להלן לב כט) כי עתה ידיכם מלאה בכל עבודת השם כי איש בבנו ובאחיו עבדתם אותו או שירמוז להם כי בזכות זה יהיו נבחרים לעבוד עבודת ה' במשכן כמו שאמר בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי (דברים י ח) ודוד המלך אמר לישראל בנדבת הבית ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף נתתי לבית אלהי ואמר להם ומי מתנדב למלאת ידו היום לה' (דהי"א כט ה) כי בהתנדבם לבנין הבית תהיה ידם שלימה בכל הקרבנות ובכל העבודות כי אין עבודת ישראל להקב"ה שלימה אלא בבית המקדש וכן איל המלואים בפרשה הזאת (להלן כט כב) שמלוי הכהנים בו כי חטאת והעולה לכפר וזה למלאת ידו בהקרבה ומצאתי בתרגום הירושלמי שתרגם איל המלואים דאשלמותא (כ"ה בתרגום יונתן ויקרא ח כב) וכן תרגם בכולם לשון שלמות אבל אונקלוס רדף הענין ולא הקפיד בלשון כמנהגו במקומות רבים ויש מפרשים (הרד"ק בספר השרשים שרש מלא) ומלאת את ידם שימלא ידם מן הקרבנות וכן החפץ ימלא את ידו (מלכים א יג לג) שיקריב מהן כרצונו מלא ידיו והנכון מה שפרשתי ופירוש החפץ ימלא את ידו ויהי כהני במות (שם) שיביא מלואים לו בקרבן כאשר בדא מלבו לחנכו ואחרי כן יהיה כהן לבמות כי בדומה לדרכי התורה יעשו

והלבשת אותם את אהרן אחיך. מלת אותם כוללת הכתונת המשובצת והמצנפת והאבנט שהם בגדי אהרן. גם כוללת הכותנות שאינם משובצות והאבנטים והמגבעות שהם בגדי בניו:

וקדשת. בדבר. כמו טמא יטמאנו:

והלבשת אותם - כשיוקם את המשכן.

ומלאת את ידם. תשלים אותה, בענין שתהיה שלמה וראויה לעבוד עבודת הקדש:

וקדשת אתם בדבור, דוגמת טמא יטמאנו.

והלבשת אותם וגו׳ ומשחת וגו׳. פרוש, אחר שילבישם בעוד הבגדים עליהם ימשחם ולא קדם, ובזה הגיעתם הכהנה לידם, והוא אמרו ומלאת את ידם. ואולי כי יכון באמרו את ידם בזה לומר כי באמצעות המעשה הם נשפעים בבחינת החסד המתיחסת ליד הגדולה, והבן:

וקדשת. פרוש, במעשה הקרבנות, כאמרו ״וזה אשר תעשה להם לקדש אתם״ (שמות כט:א). וטעם שהזכיר הדבר כאן, לומר שלא יקדש אותם עד שיקדים לעשות הלבישה והמשיחה, והבן:

ומשחת אתם. כת״א ותרבי יתהון. שמשמעו גבהות הנפש. שהבגדים עצמן גרם להם לבד שמן המשחה. ועי׳ ויקרא ז׳ ל״ה:

ומלאת את ידם. שיעשו בלי רפיון ידים והתעלפות אלא בידים מלאות עבודה. ועי׳ להלן ל״ב כ״ט:

וקדשת אותם. תזהירם שיהיו מתקדשים יותר מכל ישראל ולא יחשבו שהוא יוהרא באשר כך ראוי להיות שכהני ה׳ יהיו מקודשים ועי׳ מש״כ לעיל ס״פ בא בפי׳ קדש לי כל בכור. כך הפי׳ וקדשת אותם בכהנים:

והלבשת, לכ"א את הראוי לו, ומשחת עיין מ"ש התו"ה צו (סימן קע"ב). ומלאת את ידם הוא החינוך עיין ברמב"ן שהאריך בזה:

ה לא הכתנת ומצנפת ואבנט הכתובים בצדו לבדם:

ו ר"ל מכנסים קאי אכהן גדול ואהדיוטות:

ז שהם הכתונת והמצנפת והאבנט על המכנסים האמור למטה:

ח לאפוקי דלא קאי אבגדים כמו אותם דלעיל מיניה דקאי אבגדים ואמר בשמן המשחה ולא בשמן זית או בזולתו שכן כתיב בפרשה שאחריה ולקחת את הבגדים ולקחת את שמן המשחה וגו':

ט פירוש שימלא ידם בבית יד לסימן שיש לו כח חזקה בדבר שיתמנה עליו. כי כל מה שתופס בידו הוא בחזקתו והתופס במילוי יד יותר מוחזק מאלו תפסו בקצת ידו ולכך כנה המחזיק בדבר בחזקה מלוי יד: