ספורנו על שמות פרק כח

לכבוד. לכבוד האל יתברך בהיותם בגדי קדש לעבודתו:

ולתפארת. שיהיה כהן מורה נורא על כל סביביו, שהם תלמידיו החקוקים על לבו וכתפיו:

ואתה תדבר אל כל חכמי לב. שיעשו כל האמור למעלה:

ועשו את בגדי אהרן. ויעשו גם כן את בגדי אהרן:

לקדשו. לשם כך יעשו הבגדים:

והם יקחו את הזהב. וכמו שיכונו בעת העשייה כן יכונו כשיקחו את הזהב וכו':

אפוד. מלבוש ממתני אדם ולמטה, ושפתו העליון עשוי כמין אזור מלאכת מחשבת, ובו יחגור הלובש את האפוד על המעיל, כאמרו ויחגור אותו בחשב האפוד, ויאפד לו בו:

שתי כתפות חוברות. מכוונות במלאכת ציוריהם:

אל שני קצותיו. אל מלאכת שתי קצות רחבו:

וחבר. האפוד יחובר עם הכתפות על אופן מכוון במלאכתו עם מלאכת הכתפות:

על שתי כתפיו לזכרון. להשיג רחמים על ישראל בזכותם:

מגבלות. מכוונות מקצה הכתפות אל קצה החשן בצמצום:

והאבנים תהיין על שמות בני ישראל. כשיקדישום המתנדבים יהיה הקדשם לשם כך שיכתבו עליהם שמות השבטים:

שתים עשרה על שמותם. ותהיינה שנים עשר כנגד שמותם, לא פחות ולא יותר:

פתוחי חותם איש על שמו. וכן המפתח יפתח את האבן של כל אחד מהם על שמו, ולא יחליף לא האבן ולא הכונה מזה לזה:

גבלות. לא שרשרות להאריך ולקצר:

ממול פניו. שלא יהיה מול פניו:

לעמת מחברתו. נכח מחברתו, בקו ישר נגד מקום חבור הכתפות עם האפוד:

לזכרון לפני ה' תמיד. שיזכור ה' זכותם ויפקוד את בניהם לשלום בזכותם:

משפט בני ישראל על לבו. שיתפלל עליהם שיזכו במשפט:

לא יקרע. לא יהיה לו בית הצואר נפתח לארכו לפניו, אבל יהיה עגול. ולשון יקרע יאמר על הדבר הפתוח לארכו, כמו וקרע לו חלוני שהיתה פתיחת החלונות ארוכה וצרה:

ומלאת את ידם. תשלים אותה, בענין שתהיה שלמה וראויה לעבוד עבודת הקדש: