שמות כח, יד

שרשרת זהב. שלשלאות:

מגבלות. לסוף גבול החשן תעשה אותם:

מעשה עבות. מעשה קליעת חוטין, ולא מעשה נקבים וכפלים, כאותן שעושין לבורות, אלא כאותן שעושין לערדסקאות, שקורין אינצינשייר"ש בלעז [כלי קטורת]:

ונתת את שרשרת. של עבותות העשויות מעשה עבות על המשבצות הללו ולא זה הוא מקום צואת עשיתן של שרשרות, ולא צואת קביעתן, ואין תעשה האמור כאן לשון צווי, ואין ונתתה האמור כאן לשון צווי, אלא לשון עתיד, כי בפרשת החשן חוזר ומצוה על עשיתן ועל קביעתן, ולא נכתב כאן אלא להודיע מקצת צורך המשבצות שצוה לעשות עם האפוד, וכתב לך זאת לומר לך המשבצות הללו יזקקו לך לכשתעשה שרשרות מגבלות על החשן, תתנם על המשבצות הללו:

וְתַרְתֵּין תִּכִּין דְהַב דְכֵי מְתַחְמָן תַּעְבֵד יָתְהוֹן עוֹבַד גְדִילוּ וְתִתֵּן יָת תִּכַּיָא גְדִילָתָא עַל מְרַמְצָתָא:

וְתַרְתֵּין שִׁישְׁלַן דִּדְהַב דְּכֵי מְתַחְמָן תַּעֲבֵיד יַתְהוֹן עוֹבַד קְלִיעָא וְתִתֵּן יַת שׁוֹשִׁילְתָּא קְלִיעֲתָא עַל מְרַמְצָתָא

שִׁישְׁלָן:

ומלת שרשרות. כפול העי"ן. ואם לא יכפלוהו שוה הוא שרשות גבלות. ולפרש בלשון הקדש מלת גבלות ומלות רבות במעשה החשן. גם מלת חשן קשה:

מעשה עבות - לפי שיש שלשלאות בענין אחר תחובות זו בתוך זו כעין לולאות, לכך צריך לפרש שלא היו עשויין כן [אלא] מעובתים באורך כעין חבלים שלנו.

ונתתה את שרשרות העבותות על המשבצות - ועדיין לא פירש כאן באיזה מקום יקבעם. ולפנינו מפרש ששני ראשיהן של שרשרות יתן בטבעות החשן ושני ראשיהן שנתונין במשבצות יתן בכתפות האפוד אל מול פניו.

מגבלות. מכוונות מקצה הכתפות אל קצה החשן בצמצום:

ושתי שרשרת משבצות ושרשרות האמורות כאן הם האמורות למטה בענין, אלא ע״י שהם יוצאות מתוך הכתפות לכך הזכירן כאן.

שרשרות. שלשלאות והיו נופלות לפניו מעט ובקצות החושן למעלה מחזהו עשו שתי טבעות זהב כדכת' ועשית על החושן שתי טבעות זהב ואותן שתי שרשרות שבראשי רצועות האפוד נותן באותן שתי טבעות כדכת' שתי עבותות הזהב על שתי הטבעות אל שתי הטבעות אל קצות החושן והעבותות מן השרשרות שהם מעשה עבות ולא חלולות כשאר שלשלאות שעושין טבעת בתוך טבעת אלא עבות טרינ"א בלע"ז:

עבות. מחוטי הזהב ומחברין החשן שבראשי רצועי האפוד אחת מימין צאורו וצאורו ניתן בין שני שרשרות וכן נראה שהשרשרות באות מהמשבצות שאבני השוהם שם אל הטבעות החושן ונתלה החושן אל האפוד באותן השרשרות וקצת השרשרות היו על המשבצות ובאות אל הטבעות כדכת' ואת שני קצות שתי העבותות תתן על שתי המשבצות ועושה שתי טבעות למטה בשני קצות החושן. ד' טבעות היו בחושן שתים למעלה ושתים למטה השתים שלמעלה היו ראשי השרשרות נתונות כמו שפי' ושתים התחתונים היו כנגד אותם שבאפוד שהיו למעלה מחשב האפוד כנגד המקום ששתי רצועות מתחברות לחושן ומרכסין הטבעות התחתונים שבאפוד ושבחושן זה לזה בפתיל תכלת והיה מחובר החושן לאפוד מלמעלה ומלמטה מלמעלה בשרשרות מלמטה בטבעות:

ושתי שרשרות. כשלשלת עגול בתוך עגול:

מגבלות. העיגולים לא יהיו מקשה שלא יהיו יכולים להמתח ולהקווץ. אלא יהיה באופן שיהיו מגבלות גבול ארוך וגבול קצר. לפי צורך הנושא בשעה שמגביה צוארו צריך להמתח ובשעה שמנמיך צריך להקווץ. והאיך יהיה של זהב מגבלות מפרש המקרא מעשה עבות. העגול יהיה מחוטים דקים עבות והיינו קליעה וכל עגול שהוא קלוע נמשך לארכו ונקווץ בהקיפו וע״ע להלן:

ועשית משבצות זהב, פרש"י שלא פירש עתה רק מקצת צרכן ובפרש החשן גומר פרושן, ושתי שרשרות הם אותם שיזכיר בפסוק כ"ב, ודעת הרמב"ם שהיה ארבע שרשרות שתים דפה ושתים שבראש החשן הנזכר בפסוק כ"ב, אבל באשר בעשיה לא נזכרו שרשרות דפה מבואר כדעת רש"י שלא היה רק שתי שרשרות והנזכרים פה הם עצמם הנזכרים לקמן שהיו בצד אחד בטבעות שבחשן ובצד השני בכתפות האפוד דבוקים ע"י המשבצות כמו שיתבאר (בפסוק כ"ב), ופה ר"ל שתעשה המשבצות כדי שינתן עליהם השרשרות שית' לקמן (בפסוק כ"ב):

י למלאות מים:

כ פירוש שקין שקושרין בחבל קטן: