פרשת תצוה · שמות פרק כח פסוק יא
שמות כח, יא
מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת־שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל־שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה אֹתָם׃
גימטריה של הפסוק כולו: 8,048 · 18 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק כח8 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רשב"ם · תולדות יצחק · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על שמות כח, יא
מעשה חרש אבן. מעשה אמן של אבנים חרש זה דבוק הוא לתבה שלאחריו, ולפיכך הוא נקוד פתח בסופו, וכן (ישעיה מד יג) חרש עצים נטה קו, חרש של עצים. וכן (ישעיה מד יב) חרש ברזל מעצד, כל אלה דבוקים ופתוחים:
פתוחי חתם. כתרגומו כתב מפרש כגלף דעזקא, חרוצות האותיות בתוכן, כמו שחורצין חותמי טבעות שהם לחתום אגרות, כתב נכר ומפרש:
על שמות. כמו בשמות:
מסבת משבצות. מוקפות האבנים במשבצות זהב, שעושה מושב האבן בזהב כמין גומא למדת האבן ומשקיעה במשבצות, נמצאת המשבצת סובבת את האבן סביב, ומחבר המשבצות בכתפות האפוד:
תרגום אונקלוס לשמות כח, יא
עוֹבַד אֳמָן אֶבֶן טָבָא כְּתַב מְפָרַשׁ כִּגְלֹף דְעִזְקָא תִגְלוֹף יָת תַּרְתֵּין אַבְנַיָא עַל שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְשַׁקְעָן מְרַמְצָן דִדְהַב תַּעְבֵּד יָתְהוֹן:
תרגום יונתן לשמות כח, יא
עוֹבַד אוּמַן יֶהֶוְיַין מַרְגְּלַיְיתָא גְּלוּף חָקִיק וּמְפָרֵשׁ הֵי כִּגְלוֹף דְּעִזְקָא תִּגְלוֹף יַת תַּרְתֵּין מַרְגְּלִיָיתָא עַל שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מַקְפַן בְּאוּמַנְוַתְהוֹן מְרַמְצָן דִּדְהַב תַּעֲבֵיד יַתְהוֹן
רשב"ם על שמות כח, יא
מעשה חָרַשׁ אבן - דבוק הוא לכך הרי"ש פתח חרש של אבן. אומן לפתח, ומשקל דגש הוא כמו גַּנָּב לכן החי"ת קמוצה ולא חטופה.
פתוחי חותם - כעין פתוחי אותיות של חותמות שעושין בטבעות.
תולדות יצחק על שמות כח, יא
משבצות זהב בכאן רמז מעלת התורה שהזהב שהוא חמדת בני אדם הוא בסיס לאבנים והאבנים בסיס לאותיות לומר שהתורה מעלתה על כל הקנינים שבעולם שנאמר יקרה היא מפנינים ועוד שהיו ע"ב אותיות בחשן כנגד ע"ב שמות:
העמק דבר על שמות כח, יא
פתוחי חותם. מנהגם היה לפתח על החותם איזה ציור לבד השם. וכמה אנשים היה עיקר חתימתם בזה הציור כדאי׳ בפ׳ ג״פ ר״ח צייר מכותא ועוד אמוראי. ובא הצווי כאן דלבד שמותם יהיה הציור השייך לכל א׳. והיינו על שמות בני ישראל. אצל השמות. כמו דודאים אצל ראובן ארי׳ ליהודה:
מסבות משבצות זהב. משבצות הוא מלשון כי אחזני השבץ. דמשמעו חולי שתופס האדם לבלי לזוז ממקום למקום. וכן פי׳ משבצות בכל הענין כלי שתופס את האבן לבלי יפול והוא כמו מזלג וכדומה. והנה יש אבנים שיושבות למטה במלואת אבן ורק מן הצד עושים לו איזה משבצות שלא יפול מן הגומא. אבל אבני האפוד לא היה כן אלא גם מלמטה פתוח ונתפס בשני צדדין. וזהו פי׳ מסבות משבצות. סביב מכל צד יהיה במשבצות:
מלבי"ם על שמות כח, יא
מעשה חרש אבן, מעשה אומן של אבנים, פתוחי חותם חרוצות האותיות בתוכם כמו שחורצים חותמי טבעות, רש"י, וי"ל שעז"א תפתח על שמות והיל"ל תפתח את שמות, כי ר"ל שלא יהיה כתב בולט שיפתח סביב השמות, רק יפתח את מקום השמות כתב שוקע, באופן שיהיה הפתוח על השמות לא סביבם:
שפתי חכמים על שמות כח, יא
ד תקן בזה שחרש הוא סמוך לאבן שפירושו אומן של אבן ואמר של אבנים במקום של אבן להורות שמלת אבן הוא שם המין לא של אבן אחת כי האומן לא נקרא אומן בעבור אבן אחת:
ה ופירוש כגלף כחקיקה. ופירוש עזקא טבעת והודיענו בזה שפירושו פתוחי הטבעות שבהם נעשו החותמות שהחקיקה אינה אלא על הטבעות ולא על החותם והוסיף כ"ף הדמיון שלא תאמר שתחתום על האבנים פתוחי טבעות החותם ואין הדבר כן אלא הדמיון הוא כ' מפורש היכר האותיות כמו האותיות החרוצות בטבעות הם ניכר ומפורש כך האותיות החרוצות על שתי האבנים בשמות בנ"י יהיה ניכר ומפורש:
ו פירוש שתפתח האבנים עם השמות שהרי אין האבנים חקוקין על השמות:
ז פירוש כאלו אמר מוסבות המשבצות לא שהאבנים מסבות המשבצות:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| מַעֲשֵׂה | מַעֲשֶׂה שם עצם | ע-ש-ה | 415 |
| חָרַשׁ | חָרָשׁ שם עצם | ח-ר-ש | 508 |
| אֶבֶן | אֶבֶן שם עצם | א-ב-ן | 53 |
| פִּתּוּחֵי | פִּתּוּחַ שם עצם | פ-ת-ח | 504 |
| חֹתָם | חוֹתָם שם עצם | ח-ת-ם | 448 |
| תְּפַתַּח | פָּתַח פועל | פ-ת-ח | 888 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| שְׁתֵּי | שְׁנַיִם שם עצם | ש-נ-ה | 710 |
| הָאֲבָנִים | אֶבֶן שם עצם | א-ב-ן | 108 |
| עַל | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 100 |
| שְׁמֹת | שֵׁם שם עצם | 740 | |
| בְּנֵי | בֵּן שם עצם | 62 | |
| יִשְׂרָאֵל | יִשְׂרָאֵל שם פרטי | 541 | |
| מֻסַבֹּת | מוּסַבָּה שם תואר | ס-ב-ב | 502 |
| מִשְׁבְּצוֹת | מִשְׁבְּצָה שם עצם | ש-ב-ץ | 838 |
| זָהָב | זָהָב שם עצם | ז-ה-ב | 14 |
| תַּעֲשֶׂה | עָשָׂה פועל | ע-ש-ה | 775 |
| אֹתָם | אֵת מילית | 441 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Exodus – אונקלוס שמות (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Exodus – Targum Jonathan on Exodus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Exodus – Rashbam on Torah -- Daat (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תולדות יצחק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Toledot Yitzchak on Torah – תולדות יצחק, וורשא תרל"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Exodus – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Exodus – מקראי קדש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.