המילה "חוֹתָם" בתורה

המילה "חותם" בתורה פירושה טבעת או אבן חותמת, ופיתוחי חותם הם חריטה כמו של חותם, והיא מופיעה לראשונה בדברים על הערבון (בראשית לח, יח) ובסך הכול 7 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

חותם הוא כלי שחורטים בו סימן, כדי לסמן ולהעיד מי בעליו.

חתמך ופתילך

בבראשית נאמר: «וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן־לָּךְ וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן־לָּהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ» (בראשית לח, יח). החותם ניתן כערבון, כי הוא מזהה את בעליו.

פתוחי חתם

כל שאר ההופעות הן בצירוף "פתוחי חותם", במלאכת האבנים והציץ. על שתי האבנים נאמר: «מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת־שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל־שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה אֹתָם» (שמות כח, יא). וגם על האבנים שתים עשרה: «וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל־שְׁמֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל־שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל־שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט» (שמות כח, כא).

קדש לה׳

על הציץ נאמר: «וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַה׳» (שמות כח, לו).

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות חתם, חותם וחתמך. המילה שייכת לשורש חתם, ובאותה משפחה גם המילה חתמת.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהחותם מזהה. כך שמות בני ישראל חרוטים על האבנים "איש על שמו", והמילים "קדש לה׳" חרוטות על הציץ.

מאת מערכת האתר.