שמות כז, יח

ארך החצר. הצפון והדרום שמן המזרח למערב מאה באמה:

ורחב חמשים בחמשים. חצר שבמזרח היתה מרבעת חמשים על חמשים, שהמשכן ארכו שלשים ורחבו עשר, העמיד מזרח פתחו בשפת חמשים החיצונים של אורך החצר נמצא כלו בחמשים הפנימיים, וכלה ארכו לסוף שלשים נמצאו עשרים אמה רוח לאחוריו בין הקלעים שבמערב ליריעות של אחורי המשכן, ורוחב המשכן עשר אמות באמצע רחב החצר, נמצאו לו עשרים אמה רוח לצפון ולדרום מן קלעי החצר ליריעות המשכן, וכן למערב, וחמשים על חמשים חצר לפניו:

וקמה חמש אמות. גובה מחצות החצר, והוא רוחב הקלעים:

ואדניהם נחשת. להביא אדני המסך, שלא תאמר לא נאמרו אדני נחשת אלא לעמודי הקלעים, אבל אדני המסך של מין אחר היו כך נראה בעיני, שלכך חזר ושנאן:

אֻרְכָּא דְדַרְתָּא מְאָהּ בְאַמִין וּפוּתְיָא חַמְשִׁין בְּחַמְשִׁין וְרוּמָא חֲמֵשׁ אַמִין דְבוּץ שְׁזִיר וְסַמְכֵיהוֹן נְחָשָׁא:

אוּרְכָּא דְדַרְתָּא מְאָה אַמִּין וּפוּתְיָא חַמְשִׁין לְמַעַרְבָא וְחַמְשִׁין לְמַדִינְחָא וְרוּמָא חֲמֵשׁ אַמִּין דְּבוּץ שְׁזִיר וְחוּמְרֵיהוֹן דִּנְחָשָׁא

ורוחב חמשים בחמשים - כיצד? החצר ארכו מאה אמה ממזרח למערב, שהרי כותל צפוני מאה אמה קלעים. וכן דרומי. ומצפון לדרום חמשים אמה רוחב החצר. ומשכן ארכו שלשים ורחבו עשר. העמיד המשכן על שפת חמשים מן המאה ונשאר חצר מן [המזרח לפני] המשכן חמשים בחמשים מרובעים פנויים, ובשלושת רוחותיו חצר עשרים אמה, שהרי ארכו שלשים ונשארו אחריו למערב עשרים מן החמשים של אורך מאה אמה. ורחבו עשר ונשארו לצד צפון עשרים מן החמשים רוחב וכן לצד דרום.

וקומה חמש. משמע שזהו קומת הקלעים. וא"ת למ"ד המזבח היה גבוה עשר אמות א"כ מתחזי כהן ועבודה בידו וי"ל דקומה משפת מזבח ולמעלה והוו להו חמש עשרה אמות. והרב רבי יצחק בר אברהם הקשה קושיא אחרת אם לא היו גבוהים אלא חמש אמות א"כ לא הי' פתח השער גבוהה כמו פתח היכל של בית עולמי'. ולכך היה מפרש דודאי קלעים של צפון ודרום ומערב היו גבוהין חמש עשרה אמות והאי וקומה מיירי בקלעים שבמזרח והיה להם גובה חמש אמות יותר מקלעים שאר רוחות וא"כ גבהן עשרים והפתח גבהו עשרים כמו כן:

ורחב חמשים בחמשים לאו חמשים דוקא אלא חמשים מן הצפון לדרום ומ״ט מן המזרח למשכן, כיצד קים לן אורך החצר מאה אמה ורחבו חמשים וארכו של משכן עם עובי קרשי המערב ועובי אדנים שבמזרח שלשים ושתים אמה ורחבו י״ב אמה עם עובי הקרשים, העמידו המשכן ארכו לאורך החצר ובאמצעיתו במ׳ ותשע אמות למסך שער החצר נמצא שער חצר שבמזרח חמשים על ארבעים ותשע ושבמערב חמשים אמה על י״ט ושבצפון ושבדרום מאה על י״ט.

וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת. לפי הפשט ה״ק, וקמה של מחיצות החצר ה׳ אמות מהקלעים שהיו משש משזר לבד האדנים של נחשת נמצא גובה המחיצות ו׳ אמות שהרי סתם אדנים גבהן אמה ובמסכת זבחים מפרש לה רוחב הקלעים שהוא קומתן היו ט״ו ומה אני מקיים וקומה חמש אמות מן המזבח ולמעלה אתיא כרבי יוסי דאמר גבהו פי שנים כרחבו.

חמש אמות וגו׳. עיין מה שפרשתי בפסוק (שמות כה:ט) ״וכן תעשו״.

ואדניהם נחשת. מיותר. ונראה דכאן הפי׳ יסודות של החצר. כל הנדרש ומעמידיו היו הכל נחשת ולא ברזל והוא מכונה בלשון אדני. כמו אדן שמעמיד. והיינו דמפרש עוד לכל כלי המשכן וגו׳ פי׳ כלי מתכות שנדרש לעבודתו לא היה ברזל אלא נחושת כמו בבהמ״ק:

ורחב חמשים בחמשים, פי' בעירובין (דף כ"ג ע"ב) העמד משכן על שפת חמשים כדי שיהא נ' אמה לפניו וכ' אמה לכל רוח, וראב"ע שאל ע"ז שאם פי' שלפני המשכן היה חמשים על חמשים, היל"ל ורוחב חמשים על חמשים, ואינה שאלה כי פירושו שבחמשים אמה הראשונים יהיה רוחב החצר חמשים, כי אחר חמשים הראשונים יתחיל המשכן וימעט את רוחב החצר עשר אמה ולא יהיה לו עוד רוחב חמשים, ומזה ידענו שהמשכן התחיל בקצה החמשים השניים, ועיין ברש"י שאח"כ יצא החצר סביב והמשכן עשרים אמה בצד צפון ודרום ומערב, ופי' מן חלל המשכן, כי עובי הקרשים נחשבו אל עשרים אמה של חצר, וכן פירש רש"י בעירובין שם שעובי הקרשים מיעט אמה מכל צד, וכן מבואר בברייתא דמדות ודמ"ה, ולשון רש"י פה שכתב בין הקלעים ליריעות אינו מדוקדק. וקומה חמש אמות גובה מחיצות החצר והוא רוחב הקלעים [רש"י] והוא לר' יהודה, ולר' יוסי פי' קומתם מעל גובה המשכן והמזבח, והיה גובה הקלעים ט"ו אמה, ובפרשת ויקהל אמר ומסך שער החצר וכו' וקומה ברוחב חמש אמות לעומת קלעי החצר, ושם מדבר מן מסך השער ומודיע לר' יוסי שמסך השער היה גבהו עשרים אמה, ופי' שקומה של המסך היה חמש אמות גבוה יותר מן קלעי החצר שהיה גבהן ט"ו אמה, ופי' לעומת שאם נעריכהו לעומת קלעי החצר שבצדו היה קומתו יותר מהם חמש אמה ולר' יהודה פירושו כפשוטו שגם קומת מסך שער החצר היה רק חמש אמות כמדת יתר קלעי החצר. ועיין עירובין (דף ב' ע"ב) וזבחים (דף ס'):

ב דק"ל דמשמע שלא היה ארכו אלא חמשים מדכתיב ורוחב חמשים בחמשים ומתרץ אותו חלק חצר שהיה במזרח שלפני הפתח היתה מרובעת נ' על נ':

ג וא"ת והא המשכן היה חלל שלו ל' אמות באורך וי' אמות ברוחב וגם הקרשים היו עוביין אמה ואם כן לא יהיה אלא י"ט אמות ריוח לאחוריו וגם חצר המשכן לא יהיה נ' אלא מ"ט וגם מן הצדדין לצפון ולדרום לא יהיה כי אם י"ט אמות וי"ל שגם העמודים של חצר המשכן היה עוביין אמה כמו עוביין של קרשים והקלעים לא היו תלויין לפנים מן העמודים אלא לחוץ מן העמודים ולכן נקט רש"י החשבון על הקלעים ולא על העמודים: