שמות כו, ט

וכפלת את היריעה הששית. העודפת באלו העליונות יותר מן התחתונות:

אל מול פני האהל. חצי רחבה היה תלוי וכפול על המסך שבמזרח כנגד הפתח, דומה לכלה צנועה המכסה בצעיף על פניה:

וּתְלָפֵף יָת חֲמֵשׁ יְרִיעָן לְחוֹד וְיָת שִׁית יְרִיעָן לְחוֹד וְתֵיעוּף יָת יְרִיעֲתָא שְׁתִיתֵיתָא לָקֳבֵל אַפֵּי מַשְׁכְּנָא:

וּתְלָפִיף יַת חֲמֵשׁ יְרִיעַן לְחוֹד כָּל קְבֵיל חַמְשָׁא סִפְרֵי אוֹרַיְיתָא וְיַת שִׁית יְרִיעַן לְחוֹד כָּל קְבֵיל שִׁית סִדְרֵי מַתְנִיתָּא וְתֵיעוֹף יַת יְרִיעֲתָא שָׁתִיתֵיתָא כָּל קְבֵיל אַפֵּי מַשְׁכְּנָא

חמש. בשוא ופתח. דרך קצרה כמו שלש סאים.

והנה כאשר כפל את היריעה הששית נשאר חציה בסוף ע"כ כתוב חצי היריעה העודפת. ואין צורך להזכיר כי אורך היריעות לרוחב המשכן והנה רוחב המשכן עשר אמות ותשע אמות היו גובה שני צדי המשכן. על כן כתוב והאמה מזה לכסות המשכן:

וכפלת את היריעה הששית - כלומר: חציו תולה למטה אל מול פני האהל וחציה של אחרונה תסרח על אחורי המשכן יותר מיריעות המשכן שתי אמות. כיצד? עשר התחתונות כשנתחברו יחד ארכן מ' ורחבן עשרים ושמונה. והמשכן ארכו שלשים אמות כי לעשרים קרש שבצפון ועשרים שבדרום יש שלשים אמה, כי רוחב הקרש אמה וחצי כשפורשן על המשכן, ארכן לאורך המשכן שלשים אמה והרי עשר אמות תלויות אחורי המשכן ולצד צפון ולצד דרום מן העשרים ושמונה אמות עשר על המשכן ולצדדים תלויין תשעה מכאן בכותל צפוני ותשעה בכותל דרומי, וכשפירש עליה יריעות עזים שהן ארכן ארבעים וארבעה, חצי היריעה שהן שתי אמות נכפלות למטה, והשלשים על המשכן בשוה ליריעות התחתונות וי"ב הנותרות, העשר מהן תלויות אחורי המשכן בשוה ליריעות התחתונות, וחצי היריעה העודפת שהן שתי אמות יותר מן התחתונות. וכשפורש רחבו שהוא שלשים אמה לאחר שנתחברו, אז על רחבו של המשכן מהן עשר אמות. ועשר אמות תלויין לצד צפון וכן לצד דרום, ונמצאו עודפות אמה מכאן ואמה מכאן על התחתונות, שהן נגררות תשע מכאן ומכאן ואלו עשר. וזהו שכתוב: והאמה מזה והאמה מזה.

וחברת את חמש היריעות לבד. שגם באהל יש הבדל בין מדרגות קצתם למדרגות קצתם, כענין במניעי הגלגל הנקראים אהל כאמרו לשמש שם אהל בהם:

הששית ב' בתורה היריעה הששית וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית בזכות השלחן שהיה במשכן נשלחה ברכה בכל הע ולם:

וכפלת את היריעה סתם כפל לשנים, הוא שפרש״י חצי רחבה היה תלוי וכפול על המסך.

וחברת את חמש היריעות לבד. כאן לא כתיב אשה אל אחותה. כיון שלא היו ציורים:

וכפלת את היריעה הששית וגו׳. אלו היתה הכונה לבאר מקום היותרת היה מקומו במקרא י״ב. וסרח העודף ביריעות האהל חצי היריעה תכפול אל מול פני האהל וחצי היריעה וגו׳ ותו דלשון וכפלת את היריעה הששית משמע כל היריעה ובאמת לא היה אלא חצי׳. אלא עיקר מלמדנו המקרא שתהי׳ החוברת הגדולה שיש בה שש יריעות מבחוץ למול פני האהל ולא להיפך. וא״כ שהיתה היריעה הששית מבחוץ הית׳ הפריפה בין שתי החוברות שתי אמות מבפנים לצד קה״ק וזהו שכתבתי לעיל ד׳ דמש״ה כתיב בשניהם על שפת היריעה:

ת כיון דכתיב חצי היריעה וגו' תסרח על אחורי המשכן נמצא שחציה האחר תסרח על פני המשכן: