שמות כו, יד

מכסה לאהל. לאותו גג של יריעות עזים עשה עוד מכסה אחד של עורות אילם מאדמים, ועוד למעלה ממנו מכסה עורות תחשים, ואותן מכסאות לא היו מכסין אלא את הגג, ארכן שלשים ורחבן עשר, אלו דברי רבי נחמיה, ולדברי רבי יהודה מכסה אחד היה, חציו של עורות אילים מאדמים, וחציו של עורות תחשים:

וְתַעְבֵּד חוֹפָאָה לִפְרָסָא מַשְׁכֵי דְדִכְרֵי מְסַמְקֵי וְחוֹפָאָה מַשְׁכֵי דְסַסְגוֹנָא מִלְעֵלָא:

וְתַעֲבֵיד חוֹפָאָה לְמַשְׁכְּנָא מוֹשְׁכֵי דְדִכְרֵי מִסַמְקֵי וְחוֹפָאָה דְמַשְׁכֵי סַסְגְּוָונָא מִלְעֵילָא

ועשית. מכסה על מכסה. בעבור הגשם:

ומכסה ערת תחשים מלמעלה - מלמעלה של עורות אילים וכן פשוטו משמע. ויש מפרשים כך במסכת שבת.

תחש בגימ' שש גונים:

מכסה לאהל עורות אילים מאדמים ועורות תחשים. יש מי שאומר שני מכסאות היו אחת של אילים ואחת של תחשים וי"א אחת ונותנין עור של גוונין אחד ואחד אדום כעין אשייקי"ר ולא נתן הם מידה שאם נופלין מכאן ומכן אינם אלא על הגג:

מלמעלה. למ״ד שהיה מכסה אחד צריך לפרש מלמעלה על חלק של קדש הקדשים שהוא למעלה מחלק ההיכל בכח הקדושה:

ועשית מכסה לאהל, לגג של יריעות עזים שקרוי אהל תעשה עוד מכסה, ובשבת (דף כ"ח) ר' יהודה אומר שני מכסאות היו ור' נחמיה אומר מכסה אחד היה, וכ"ה בברייתא דמל"המ ודמדות [ורש"י גרס בהפך] דעת ר"י מוכרח מן הכלל שיסדתי באה"ש (כלל ר"ו) ששם הנסמך לסומכים רבים שבא כפול מורה שהם חלוקים, וכן ממ"ש מכסה ומכסה מבואר שהיו שני מכסאות, ור"נ דייק ממה שלא אמר ועשית לאהל מכסה עורות אילם, וכשאמר ועשית מכסה לאהל הוא מאמר כללי על שתי המכסאות, ומפ' עורות אילם ומכסה עורות תחשים, וכמו שמפ' בברייתא שהיו מטולאות, שבמקום שחסר העור השלם כמו אצל הצואר ובצדדים שאין שם שעור הרוחב הזה [כי מבואר במד' תנחומא שהיה מעור איל אחד גדול] וכסה החסר בעורות תחשים:

ב כלומר על הגג ולא על הדפנות ומצינו נמי שהי"א יריעות עזים נקראו אהל כדכתיב ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן: