שמות יט, כב

וגם הכהנים. אף הבכורות שהעבודה בהם:

הנגשים אל ה'. להקריב קרבנות, אף הם אל יסמכו על חשיבותם לעלות:

יתקדשו. יהיו מזמנים להתיצב על עמדם:

פן יפרץ. לשון פרצה, יהרוג בהם ויעשה בהם פרצה:

וְאַף כָּהֲנַיָא דִקְרִיבִין לְשַׁמָשָׁא קֳדָם יְיָ יִתְקַדְשׁוּן דִילְמָא יִקְטוֹל בְּהוֹן יְיָ:

וְאוּף כַּהֲנַיָא דִּקְרִיבִין לְשַׁמְשָׁא קֳדָם יְיָ יִתְקַדְּשׁוּן דִּלְמָא יִקְטוֹל בְּהוֹן יְיָ

וגם הכהנים הנגשים אל ה' שהם מגישים לשם הנכבד קרבנות ונגשים בהם אליו

וגם. הם הבכורים אע"פ שהם קדושים ככתוב קדש לי כל בכור יוסיפו להתקדש עוד במחשבתם:

וטעם הנגשים אל ה'. שהם בתחלת הגבול. או טעמו שהם הקריבו עולות על המזבח שבנה משה בחלישת עמלק גם הם יקריבו במזבח הברית שבנה ותקן משה בתחתית ההר. ששם עמדו כל ישראל לשמוע קול השם:

הכהנים - הבכורות.

יתקדשו - בעמידתן.

וגם הכהנים הנגשים אל ה'. ע"י הקרבנות. נקראו הבכורות כהנים כי העבודה בבכורות היתה. או יש לפרש הכהנים על בני אהרן ממש ונקראו כהנים על שם העתיד שעתידה הכהונה להנתן להם, וכמוהו (בראשית ב׳:י״ד) הוא ההולך קדמת אשור שנקרא אשור על שם העתיד.

יתקדשו ומזה כתוב (ויקרא י׳:ג׳) בקרובי אקדש, אמר בקרובי כנגד הנגשים ואמר אקדש כנגד יתקדשו.

פן יפרץ בהם ה'. ירמוז למיתתם כי פרץ בהם ה' ולא רצה להענישם עתה במתן תורה שלא לערבב שמחת התורה והמתין להם עד יום ח' של מלואים, ואמר וגם לרבות שבעים זקנים.

וגם הכהנים הם השבעים זקנים שהיו בכורות.

יתקדשו יהיו מזומנים וזהירין על כך, ולא יאמרו אנו משרתיו של מקום ובני ביתו. ד״א הכהנים השרים והשופטים.

הנגשים אל ה' ללמד דינים, כדכתיב כי המשפט לאלהים הוא, גם הם יהיו זהירין על כך שלא יאמרו צריכין אנו ללמוד הלכות ודינים. ואין לומר כהנים ממש שהרי עדיין לא נתכהנו.

וגם הכהנים. זה הבכורים:

יתקדשו. יהיו מזומנים וזהירים לעמוד במורא ובאימה שלא יאמרו אנו כהנים וקרובים אצל הק':

פן יפרץ. גם זה לשון גדר שנפרצה שייכה בהם ויעשה בהם פרצה:

וגם הכהנים. פרוש, הגם שיש להם מעלת קריבה אל מקום המקדש לעבוד בבית ה׳ כאשר היה מקבל בידם, או הבכורות או מזרע אהרן, יתקדשו פרוש, לא תהיה קדשתם מגעת עד גדר זה וצריכין הם לחשוב עצמם בערך מקום זה כאלו אין להם קדשה כל עקר. ושיעור תיבת ״יתקדשו״ כשיעור תיבת ״ודשנו״ (במדבר ד:יג). או ירצה על פי דבריהם זכרונם לברכה (מכילתא) כי הגביל ההר: עד כאן משה, עד כאן גבול אהרן, עד כאן גבול הכהנים. כפי זה אמרו הנגשים אל ה׳ פרוש, שגבולם בהר נגשים מה שאין כן ישראל, יתקדשו, פרוש, יעמדו בקדשתם ולא יוסיפו לעלות עוד פן וגו׳.

וגם הכהנים הנגשים אל ה׳. שהמה סמוכים ביותר אותם תזהיר שיתקדשו. יוסיפו להתקדש במחשבה. פן יפרץ בהם ה׳. בפגוע בהם עוצם גלוי שכינה. וכשלא יהיו מוכנים כראוי יהפך להם אור פני מלך חיים לרועץ. כמש״כ לעיל ד׳ כ״ד. משא״כ כל ישראל שלא השיגו כ״כ לא היה חשש שיפגע בהם מחמת העדר הכנה כראוי: