שמות טו, יא

באלם. בחזקים, כמו (יחזקאל יז יג) ואת אילי הארץ לקח, (תהלים כב כ) אילותי לעזרתי חושה:

נורא תהלת. יראוי מלהגיד תהלותיו פן ימעטו, כמו שכתוב (שם סה ב) לך דמיה תהלה:

לֵית בַּר מִנָךְ דְאַתְּ הוּא אֱלָהָא יְיָ לֵית בַּר מִנָךְ אֱלָהָא אַתְּ אַדִיר בְּקוּדְשָׁא דָחֵל תֻּשְׁבְּחָן עָבֵד פָּרִישָׁן:

מָן כְּוָותָךְ בְּאֵילֵי מְרוֹמָא יְיָ מָן כְּוָותָךְ הָדוּר בְּקוּדְשָׁא דָּחֵיל בְּתוּשְׁבְּחָן עֲבֵד נִסִין וּפְרִשַׁן לְעַמֵּיהּ בֵּית יִשְרָאֵל

מי כמכה באלים ה' בחזקים כמו ואת אילי הארץ לקח (יחזקאל יז יג) אילותי לעזרתי חושה (תהלים כב כ) לשון רש"י ובאמת שהלשון לשון תוקף וחוזק אבל מי כמכה באלים במלאכי מעלה שהם נקראים אלים מלשון זה אלי ואנוהו (פסוק ב) והקב"ה נקרא אל עליון על כלם וכן ועל אל אלים ידבר נפלאות (דניאל יא לו) כמו הוא אלהי האלהים (דברים י יז) וכן הבו לה' בני אלים (תהלים כט א) כמו בני האלהים כי יקראו אלים ובני אלים וכן יקראו האלהים ובני אלהים כי גדול ה' מכל האלהים (להלן יח יא) ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' (איוב א ו) ויש אומרים (הרד"ק בספר המכלול י ב) כי "בני" איננו סמיכות וכן בני שלשים (בראשית נ כג) אנשי מחקה על הקיר (יחזקאל כג יד) וזה טעם מי כמכה נאדר בקדש שאין כמהו אדיר במעון הקדש בשמים ובמכילתא (כאן) מי כמוכה באלו שהם משמשים לפניך במרום שנאמר (תהלים פט ז ח) כי מי בשחק יערוך לה' ידמה לה' בבני אלים אל נערץ בסוד קדושים רבה

נורא תהלות יראו מלהגיד תהלותיו פן ימעטו כמו לך דומיה תהלה (תהלים סה ב) לשון רש"י וגם ר"א פירש כי כל המהללים יראים להלל שמו כי מי ישמיע כל תהלתו והם חייבים להלל שמו כי הוא לבדו עושה פלא ולפי דעתי כי טעם נורא תהלות שהוא נורא בתהלות כי יעשה דברים נוראים ומתהלל בהם שעשה נקמות בעוברי רצונו והושיע בהם את עבדיו והנה הוא בזה נורא ומהולל מאד ובעבור כי מלכי ארץ נוראים בעשק ונלוז אמר כי ה' הוא נורא בדברים אשר הוא מהולל בהם וכן לך דומיה תהלה על דרך הפשט התוחלת לך תהלה כי כל המיחלים לך יפיקו רצונם ויהללו שמך בציון וישלמו שם את נדרם אשר נדרו בעת צרתם מלשון אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי (תהלים סב ו) וידום השמש וירח עמד (יהושע יג י) וכן אך אל אלהים דומיה נפשי מיחלת כך נראה לי ואחרים שמעתי אומרים לך משתתקת התהלה כי לא תשיג תהלה לפעליך הגדולים והנוראים מלשון ולילה ולא דומיה לי (תהלים כב ג) ויהיה טעם אלהים בציון (שם סה ב) האלהים אשר בציון כלומר השוכן שם והנכון מה שאמרנו

באלם ה'. הם מלאכי מעלה הקדושים. ובני אלים הם הכוכבים. ועוד אפרש זה בפרשת כי תשא:

נאדר בקדש. הוא כסא הכבוד.

וטעם נורא תהלות כי כל המהללים יראים הם להלל שמו כי מי ישמיע כל תהלתו והם חייבים להלל שמו. כי הוא לבדו עושה פלא:

מי כמכה באלים ה' מי כמכה נאדר בקדש - גם זה מן הכפולים שפירשתי אצל ימינך ה' נאדרי בכח. וכן פירושו: מי כמוך באלים ה' - שנאדרה בקודש כמותך.

נורא תהלות - תהלות האמורות בך על ידיהם, אתה יראוי ומאוים, כדכתיב: וייראו העם את ה'.

מי כמוכה באלים. נתן שבח לאל יתברך על מלחמתו השלישית נגד המון רכב מצרים, ואמר מי כמוך בחזקים, שיוכל לשנות טבע הנמצאים הבלתי נפסדים בטבעם:

נאדר בקדש. הנה הקדוש במוחלט הוא הבלתי נפסד כלל, כאמרם ז"ל (סנהדרין פרק חלק) מתים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות אינם חוזרין לעפרם, שנאמר הנשאר בירושלם קדוש יאמר לו מה קדוש לעולם קיים וכו'. אמר, שאין כמו האל יתברך נודע לאדיר ומלך על כל אלהים קדושים ונצחיים, ולפיכך לו לבדו יאות לשנות טבע כל נמצא בלתי נפסד, כי נצחיות כל נצחי לא יהיה זולתי מאתו יתברך:

נורא תהלות. ומי שידע גודל תהלותיו ייראהו בשבילו, לא בשביל יראת עונש שיבא מאתו:

עושה פלא. עושה מה שיפלא מן הטבע לעשות בשום אופן, כגון עמוד הענן ועמוד האש:

מי כמכה. לכך נכתב שני פעמים מי כמכה דקאי אשני פסוקים:

באלים ב' במסורה מי כמוכה באלים. הנחמים באלים. דרשו על הע"א שעושים אותה תחת האילנות כמו תחת האלה ורגילים לעשות אשרה שיש לה צל כי יש אשרות שיש להם פירות ואין להם צל ואלו יש להם צל ואין לה פירות אבל הקב"ה צלו נאה ופירותיו מתוקים ויש לו צל והיינו דכתיב בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוך לחכי:

מי כמכה באלים ה' מי כמכה נאדר בקודש. תוספת הה"א שבשניהם רמז למדת הדין ה"א של מי כמוכה הראשון היא מדת הדין רפה ועל כן הוא ברפה ומקבלת ממדת הדין של מעלה שהיא מדה קשה ולכך מי כמוכה השני בדגש והוא מקבל מן הקדש ולכך אמר נאדר בקדש והבן זה.

נורא תהלות. כל הבריות יראים מלהגיד תהלותיו פן ימעטו במהלליו וכן אמר דוד ע"ה (תהילים ס״ה:ב׳) לך דומיה תהלה אלהים בציון, התהלה שאדם יכול לעשות אל הש"י היא השתיקה, לפי שהתהלה על ג' חלקים, החלק הראשון יותר מדאי, החלק השני הראוי, הג' הקצור, יותר מדאי הוא שיהלל המהלל את המהולל למדרגה גדולה ממדרגתו, הראוי שלא יעבור על מדרגתו, הקצור שישפילהו ממדרגתו ולא ישלים חקו במדרגת תהלתו, שני חלקים הראשונים הם שקר בתארי הש"י ונשאר בו החלק השלישי והוא הקצור כי המשבח אותו מקצר בשבחו ואיננו מתאר אותו כראוי לו לפי חקו ולפיכך נאמר לך דומיה תהלה, וכתיב (תהילים ק״ו:ב׳) מי ימלל גבורות ה' וגו' וכתיב (נחמיה ט׳:ה׳) ומרומם על כל ברכה ותהלה, וכן דרשו רז"ל לך דומיה תהלה סמא דכולא משתוקא למרגניתא דלית בה טימי כל כמה דאת משבח לה את פגים לה.

והרמב"ן פי' נורא תהלות בעבור כי עריצי הארץ נוראים בעשק ונלוז אמר כי הש"י הוא נורא בדברים אשר הוא מהולל בהם עכ"ל ז"ל, ומה שאמר עושה פלא, זה היה פלא גדול כי הרוח אחד ובו עשה דבר והפכו כי הרוח שהקפיא את המים כמו שאמר וברוח אפיך נערמו מים קפאו תהומות הוא המפשיר אותם והמזילם כמו שאמר נשפת ברוחך כסמו ים והנה זה דבר והפכו.

ויתכן לומר כי מה שאמר עושה פלא ולא אמר עושה נפלאות או עושה גדולות הכוונה בזה על קריעת ים סוף שהיה פלא אחד כולל כמה נפלאות, וכבר ידעת כי הנסים המפורסמים הם נקראים נפלאות לפי שהם דברים נגלים באים מכח נעלם כי לשון פלא הוא דבר נעלם ומכוסה וכל הנסים והנפלאות הלא המה מכח הנעלם שהוא האל"ף והוא כולל פלא ומפני שהחכמה נמשכת מן האל"ף לכך אמר הכתוב (איוב לג) ואאלפך חכמה.

ובמדרש נורא תהלות א"ר יודן נורא אתה על כל תהלותיך כיצד מלך ב"ו מקלסין אותו שהוא גבור והוא חלש שהוא עשיר והוא עני שהוא רחמן והוא אכזרי, אבל הקב"ה אינו כן יותר מכל מה שאדם מקלסו יש בו יותר ויותר מכאן שהוא נורא על כל תהלותיו.

מי כמכה באלם חסר יו״ד כלומר מי כמוך באלמים ובשתקנים שאין שתקן כמוך שמכעיסים אותך ואתה שותק.

נורא תהלת על ידי רבוי התהלות האמורות בך. שכן מצינו כמה דברים נקראים נוראים כשיש בהם מדה אחת מרובה בענינה כדכתיב המדבר הגדול והנורא ההוא, אל עם נורא מן הוא והלאה, ומראהו כמלאך האלוקים נורא מאד, איום ונורא הוא, לפני בא יום ה׳ הגדול והנורא.

עשה פלא נוהג שבעולם רוח האף חם הוא ומקדיח המסים ורוח הפה קר ומגליד דבר חם אבל אתה וברוח אפך נצבו כמו נד נוזלים נשפת ברוחך כסמו ים ונמסו הקרחים והגלידות.

מי כמוכה. הראשון רפ"ה והשני דג"ש תיקון סופרים הוא דלא לישתמע בקריאת השי"ת מיכה ובשביל כך קורין מי כמוכה בד"גש:

נורא תהלות. אדם ירא לומר לך תהילה כי לא יספקו ולא יעלו דבריו כלום:

מי כמוכה פירוש מי כמוכה באלים ה' בעולם המלאכים:

מי כמוכה נאדר בקדש בעולם הגלגלים נורא תהלות עושה פלא בעולם השפל ומה הוא הפלא כי אתה בשמים בערבות ומשם נטית ימינך עד שהבלעת אותם בארץ זרוע גדול הוא זה. ובמדרש נטית ימינך היא שבועה שנאמר נשבע ה' בימינו לפי שהים פלט המצריים ליבשה לפי שלא יאמרו ישראל מצריים עולים מצד אחר כנגדנו וכדי שיקחו שלל המצריים דגדולה ביזת הים מביזת מצרים ודרך הנטבעים בים שאין עולים למעלה ולא רצתה היבשה לקבלם מפני שקלל השם האדמה שנאמר ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת דמי אחיך הש"י נשבע לה שלא יתבע ממנה הדא הוא דכתיב נטית ימינך וגו':

מי כמוכה באלם וגו׳. פרוש, כיון שאנו רואים מצרים שהוא השר מצרים שמו מת, מי ידמה לה׳ בבני אלים?

עוד נראה על דרך אמרם זכרונם לברכה (חגיגה טז,א) מלך בשר ודם כשנחבא בתוך העם אינו נכר כי הוא זה, מה שאין כן אלהינו אות הוא בצבאו, והוא אמרו מי כמוכה אפילו כשאתה באלים בלא שום הכר המלוכה רשום הוא.

עוד ירצה על דרך אמרם זכרונם לברכה (מכילתא) מלך בשר ודם מוראו על הרחוקים יותר מהקרובים, אבל הקדוש ברוך הוא מוראו על הקרובים יותר וכו׳, והוא אמרו מי כמכה באלם כי שם מכירים יותר, אבל בתחתונים אימתי מי כמוכה – כשאתה נאדר בקדש, כשאתה נותן חוזק ואדר לבחינת הקדשה, כמעשה ארץ מצרים אשר השפיל גאון רשע והאדיר הקדשה:

עוד ירצה על דרך אמרו ״נהר דינור נגד ונפיק מן קדמוהי״ (דניאל ז:י), ואמרו זכרונם לברכה (חגיגה יג:) כי מזיעת החיות שמזיעים בעת שאומרים קדוש יוצא נהר דינור, והוא אמרו נאדר בקדש, פרוש כשמאדרים אותו בקדש, אז לצד המורא שנכנס בחיות כשמהללים אותו עושה הנוראות ההוא שמזיעים נהר דינור.

נורא תהלת עשה וגו׳. פרוש, יש לכל לירא מהגיד תהלותיו, לצד שמעשיו כלם פלא, ומי הוא שיצטדק בתהלותיו, כי אין אדם ישיג דעת המפלא לשבח בו, ואיך יהללו במדרגה קטנה כיון שיש לו בחינה מפלאת ומכסת גדולה ועצומה.

מי כמוכה באלים ה'. במס' (גיטין נו:) דרשו מי כמוך באלמים, ודרש זה רחוק לפרש באלים כמו באלמים להוסיף מ"ם, אמנם נראה שאין כוונתם ז"ל להוסיף מ"ם אלא באלים הוא בחזקים כמו שפירש"י, וכך פירושו כי כל השומע עלבונו ומתאפק להיות כמחריש וכובש את כעסו הרי הוא חזק ותקיף כי איזו גיבור הכובש את יצרו, כך בזמן שהקב"ה שומע ושותק ועושה את עצמו כאלם כביכול זהו מצד יד החזקה שלו ית' שכובש את כעסו ושותק למכעיסים, כמו ששתק לפרעה על אשר אמר מי ה' וכן שתק לטיטוס על חרופו וגדופו, ע"כ דרשו מי כמוך באלים באלמים, ומשה אמר זה על חירופו של פרעה וממנו הביאו פסוק זה לראיה על טיטוס, ולעולם משמעות באלים בחזקים ממש כאמור.

ואם נפשך לומר באלמים ממש, נוכל לפרש שמשה אמר שכל כך שבחו ית' גדול עד שאפילו האלמים אשר אין להם פה לדבר מ"מ קלוסו ית' עולה מהם כאילו אמרו בפה מלא מי כמוך ה' על דרך שנאמר (תהלים יט ב) השמים מספרים כבוד אל וגו' אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם וגו'. וא"כ איך הם מספרים כבוד אל, אלא ודאי שע"י שהבריות רואים תנועות השמים וכל צבאם הם מספרים כבוד אל, וע"י שהבריות מספרים כבוד אל ע"י תנועות השמים דומה כאילו השמים מספרים אע"פ שבאמת הם אלמים ואין בהם אומר ודברים לכך נאמר כאן מי כמוך באלים באלמים אפילו בפה האלמים גדול שבחך כאילו אמרו מי כמוך ה' וכ"ש בפי המדברים.

ואמר זה גם על המים, ע"ד שמסיק בב"ר (ה א) יקוו המים משל למלך שבנה פלטין והושיב בה דיורים אלמים והם משכימים ושואלים בשלום המלך אח"כ הושיב בה דיורים פקחים עמדו ומרדו במלך כו' אמר המלך תחזור הפלטין לכמות שהיה, כך מתחילת בריית העולם היה קילוסו של הקב"ה מן המים שנ' (תהלים צג ד) מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה' כו', ולפי מדרש זה נקרא המים אלמים וקלוסו של הקב"ה עולה מהם הן ע"י שהם עושים רצון קונם הפך טבעם, הן ע"י שהבריות מספרים כבוד אל על ידי שרואין פעולות המים אשר עשו בדור המבול ובקריעת ים סוף, ודומה כאילו היו המים מספרים כבוד אל אע"פ שהם אלמים, ע"כ אמר משה מי כמוך באלים ה' אפילו האלמים אומרים מי כמוך, ואמר זה על מה שעשו המים האלמים בקריעת ים סוף, ומ"ש באלים חסר מ"ם כדי לדרוש באלים ג"כ לשון חזקים רמז למים אדירים, כי אדירים היינו לשון חוזק כמו באלים שהוא לשון חוזק, וכמ"ש צללו כעופרת במים אדירים וזה פירוש יקר. ומה שנדרש זה על טיטוס לפי שעמד עליו נחשול של ים להטביעו וכדמסיק שם בגמרא ובהנחה זו משמעות כל המדרשים אחד הוא לדרוש אלים חזקים ואלמים כאחד.

דבר אחר, לפי שכל המרבה לספר בשבחו ית' נקרא ממעט, כמו שפירש"י על פסוק נורא תהילות, ע"כ אמר מי כמוך באלים היינו בחזקים הכובשים את עצמם מלספר תהלתך מיראה פן ימעטו בתהלתך, ע"כ הם עושים את עצמם כאלמים, ואצל כיתות אלו מי כמוך ה' כי לך דומיה תהילה השתיקה היא תהלתך, ולפי זה נדרש גם כן באלים בחזקים ובאלמים כי ע"י שעושים את עצמם כאלמים דומה בשתיקה זו כאילו הם אומרים מי כמוך ה', ומה שהם עושים עצמם אלמים לפי שאתה נורא תהילות יראוי, מלהגיד תהלתך פן ימעטו על כן הם עושים עצמם כאלמים, ובחזקת היד הם כובשים פיהם להשים יד לפה, וגם זה פירוש יקר.

מי כמכה באלם ה׳. מכאן ואילך הוא שבח לגבורת ה׳ להיטיב. ואמרו מי כמכה באלים. וכבר ביארנו בשם המכילתא דאל הוא רחמים. היינו כח להיטיב. ואמרו דכח ה׳ להטוב הוא גדול מכל הכחות:

מי כמכה נאדר בקדש. עוד שבח נעלה שהוא נאדר בקדושה שהוא מופרש מהליכות הטבע. ולא כן כל הכחות אינם אלא תחת הטבע:

נורא תהלות. שיש מורא לנו להללו. באשר הוא עושה פלא. שאין אנו מבינים עליהם. באשר המה פלא. וא״כ א״א להללו. שכל שאינו מובן להמדבר בשכלו כי כן הוא אסור להלל את ה׳ בלשון נוכח . וכדאי׳ ביומא פ׳ בא לו שירמיה ודניאל לא אמרו בתפלתם שמתחיל בלשון נוכח הגדול והנורא. משום שלא הבינו האיך הוא כן. אע״ג שודאי האמינו שכן הוא שהרי מבואר בתורה. ולדעת הירושלמי ברכות פ״ז מ״ג תקנו משה רבינו בתפלה והכי משמע לשון הגמ׳ שם ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי לתקנתא דתקין משה. [מיהו לשון תלמוד דילן ברכות פ״ה גבי ר״ח לא משמע הכי אלא אנשי כנה״ג תקנינהו] מכ״מ באשר המה לא הבינו בשכלם לא אמרו וכדאי׳ בירושל׳ יומא הטעם שנראה כחונף . והיינו שירת ישראל שהוא נורא תהלות. באשר מעשיו פלא:

מי כמכה באלם ה'. אלים הם כחות הטבע החזקים כמו הבו לה' בני אלים, אומר אתה ה': בכל כחות הטבע לא נמצא כמוך, כי מי כמכה נאדר בקדש, הקדושה מציין ההבדל וההתנשאות על חוקיה טבע והעולם, שאתה נבדל מכל העולמות, ובכ"ז אתה נורא תהלות, שהפילוסופים היו אומרים וכשהוא מובדל ונשא מכל העולמות, אבל מהתפלספותם בזה הוציאו, שאינו משגיח על העולמות, ולא יאות לו רק הכבוד על שהוא הסבה הראשונה, אבל לא התהלה, כי הוא אינו המנהיג והמשגיח [כמ"ש בפי' ישעיה (סי' מג) עמ"ש ישימו לה' כבוד ותהלתו באיים יגידו], כי אתה המנהיג והמחיה את כולם, ואתה מנהיג בחסד וברחמים ובצדק ובמשפט, ולא לבד שיאתה לך התהלה, כי גם אתה נורא תהלות, ע"י שאתה עושה פלא ויכול לשדד ולהרוס חוקי הטבע ולהנהיג בדרך הפלאיי, שעי"ז אתה נורא, באשר תוכל להרוס ולהחריב כל סדר העולם וההנהגה הטבעיית:

ק ולכן כשאדם מתפלל עד הנורא יפסוק כדכתיב אלהי האלהים ואדוני האדונים האל הגדול הגבור והנורא וכן כולם: