שמות יד, ח

ויחזק ה' את לב פרעה. שהיה תולה אם לרדוף אם לאו וחזק את לבו לרדוף:

ביד רמה. גבורה גבוהה ומפרסמת:

וְתַקִיף יְיָ יָת לִבָּא דְפַרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם וּרְדַף בָּתַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְפָקוּ בְּרֵישׁ גְלִי:

וּתְקֵיף יְיָ יָת יִצְרָא דְלִבָּא דְפַרְעה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם וּרְדַף בָּתַר בְּנֵי יִשְרָאֵל וּבְנֵי יִשְרָאֵל נַפְקִין בִּידָא מְרַמְמָא מִתְגַּבְּרִין עַל מִצְרָאֵי

וּבְנֵי יִשְרָאֵל נָפָקוּ פְּרִיקִין:

ביד רמה. לא יצאו כדמות בורחים והיה עמהם כל כלי המלחמה:

יוצאים ביד רמה - לא היו דואגים כלל, עד שראו פרעה ועמו רודפים אחריהם, אז וייראו מאוד.

ובני ישראל יוצאים ביד רמה. כענין ידינו רמה היו מתאמצים לנצח את פרעה וחילו שלא היו רבים במספר כמותם. ובזה הודיע שלא היו יודעין ענין המלחמה, כי אמנם היה ראוי לירא מאותם המעטים מלומדי מלחמה יותר ממה שהיה ראוי לירא מכל המון מצרים הנוסע אחריהם אחר כך:

ביד רמה ג' הכא ואידך בפ' מסעי והנפש אשר תעשה ביד רמה בפ' שלח גבי ע"א מלמד שפסל מיכה עבר עמהם כמו שדרשו ועבר בים צרה:

יצאים ביד רמה שברשות יצאו. [בקומה זקופה].

ובני ישראל יוצאים. לא היו נותנים לב לשום דבר כי ברשות יצאו ויוצאים בפרהסיא ולא כגנבים:

ויחזק וגו׳ ובני ישראל יוצאים וגו׳. פרוש, הצרך ה׳ לחזק לבו, כי היה לו לתת לב לאופן וסדר יציאת בני ישראל שהיתה ביד רמה, וזה יגיד כי פסקה יד מושל מעליהם, ומזה היה לו להיות נרתע, אלא שה׳ חזק לבו וחשב מחשבות הנזכר למעלה, ״וירדוף״ וגו׳:

ובני ישראל יוצאים ביד רמה. אינם בורחים כלל. אלא הולכים לאט. ומש״ה השיגם פרעה:

ויחזק ה', וה' חזק את לבו שידרוף אחרי בני ישראל במחנה הזאת הקטנה, כי היה חושב שלא יעמדו נגדו באשר אבדה מהם עצה והם יראים ונבוכים, אבל אח"כ נודע להם כי טעו בזה, כי בני ישראל יוצאים ביד רמה שאינם כבורחים ופוחדים ודעתם לשוב, רק הם אבירי לב והם יוצאים מרשות מצרים, ומה שעמדו קרוב למצרים הוא מפני שהם יוצאים ביד רמה ואינה יראים כלל כי נכונים למלחמה, ולכן: