שמות יד, כד

באשמרת הבקר. שלשת חלקי הלילה קרויין אשמורות, ואותה שלפני הבקר קורא אשמורת הבקר ואומר אני לפי שהלילה חלוק למשמרות שיר של מלאכי השרת, כת אחר כת לשלשה חלקים, לכך קרוי אשמורת, וזהו שתרגם אנקלוס במטרת:

וישקף. ויבט, כלומר פנה אליהם להשחיתם, ותרגומו ואסתכי, אף הוא לשון הבטה, כמו (במדבר כג יד) שדה צופים חקל סכותא:

בעמוד אש וענן. עמוד ענן יורד ועושה אותו כטיט ועמוד אש מרתיחו, וטלפי סוסיהם משתמטות:

ויהם. לשון מהומה, אישטורדישו"ן בלעז ערבבם, נטל סגניות שלהם ושנינו בפרקי רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי כל מקום שנאמר בו מהומה, הרעמת קול הוא, וזה אב לכלן (שמואל א' ז י) וירעם ה' בקול גדול וגו' על פלשתים ויהמם:

וַהֲוָה בְּמַטְרַת צַפְרָא וְאִסְתְּכֵי יְיָ לְמַשְׁרִיתָא דְמִצְרָאֵי בְּעַמוּדָא דְאֶשָׁתָא וַעֲנָנָא וְשַׁגִישׁ יָת מַשְׁרִיתָא דְמִצְרָאֵי:

וַהֲוָה בְּמַטְרַת צַפְרָא בְּעִידָנָא דְאַתְיַין חַיְילֵי מְרוֹמָא לְשַׁבָּחָא וְאוֹדִיק יְיָ בִּרְגוֹז עֲלוֹי מַשְׁרִיתְהוֹן דְּמִצְרָאֵי בְּעַמּוּדָא דְאֵישָׁתָא לְמִירְמֵי עֲלֵיהוֹן גּוּמְרִין דְּאֵישָׁא וּבְעַמּוּדָא דַעֲנָנָא לְמִרְמָא עֲלֵיהוֹן בַּרְדִין וְשָׁעֲמָם יַת מַשִּׁרְיַית מִצְרָאֵי

וַהֲוָה בְּעִידָנוֹי צַפְרָא וְאָרֵיק מֵימְרָא דַיְיָ עַל מַשִׁירְיָתֵהוֹן דְּמִצְרַיִם וּרְמָא עֲלֵיהוֹן נַפְטָא וְאֵשָׁתָא וְאַבְנֵי בַּרְדָא וְשִׁעַמַם יַת מַשִׁירְיָתֵיהוֹן דְּמִצְרָיִם:

ויהי באשמורת. האל"ף נוסף:

וישקף. הטעם מלאך ה' הוא הנזכר. וכמוהו בדבר גדעון. כי השליח יקרא בשם השולח כי אחר שצוהו לעשות כן הוא עושה:

בעמוד אש וענן. בין שני העמודים:

ויהם. יתכן שבעבור זה אמר המשורר קול רעמך בגלגל. וככה וברקים רב ויהם ובמקום אחר ויהמם:

בעמוד אש וענן - בקולות של ברד ואש מתלקחת וענן, כדכתיב: וירעם ה' בקול גדול ויהומם.

ויהם - מהומות קול.

וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן. שני העמודים שהיו מהלכים באמצע המרחק אשר בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל הקריבם לצד מחנה מצרים:

ויהם. במיני חלאים כענין בפלשתים ותהי יד ה' בעיר מהומה גדולה מאד, ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול, וישתרו להם עפולים ואותם מיני חלאים הם מדוי מצרים הרעים והיא היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים שראו ישראל וייראו, כאמרו אשר יגורת מפניהם, אמנם פרטי המכות שהזכירה התורה לא היה בהם שום חולי זולתי השחין, והנה התורה הזכירה שחין מצרים והזכירה גם כן מדוי מצרים:

באשמורת הבוקר ב' הכא ואידך ויבאו בתוך המחנה באשמורת הבוקר גבי שאול בהלחמתו עם אנשי יבש גלעד שהוא עת רצון שהקב"ה עושה בה נס לצדיקים:

וישקף ד' הכא ואידך וישקף על פני סדום כמו ששם נדונו באש וגפרית כך נדונו כאן. וישקף אבימלך וישקף ארונה וירא את המלך כמו שהיה אבימלך מלך פלשתים כן היה ארונה מלך כדכתיב את הכל נתן ארונה המלך למלך:

ויהם ב' במס' דין ואידך ויהם ה' את סיסרא לומר כמו שבכאן היה עמוד הענן יורד ומלחלח את הקרקע ועושהו טיט ועמוד האש מרתיחו והיו טלפי סוסיהן משתמטות כך היה בסיסרא וכמו ששם גרפם נחל קישון כך בכאן פלטן הים ליבשה:

באשמרת הבקר פרש״י ואומר אני לפי שהלילה חלוק למשמרות שיר של מלאכי השרת לכך קרויה אשמורת. פירוש לפי שהם מצפים ומשמרים מתי אומרים שירה אומר אני שהן קרויות אשמורות לשון המתנה, כמו ואביו שמר את הדבר.

באשמרת הבקר סמוך ליום בשעה שבני אדם משמרים ומצפים את הבקר.

בעמוד אש וענן בשעה שעמוד האש מסתלק ועמוד הענן בא, באותו זמן נתערבו יחד זה בזה לפני מחנה מצרים, ומצרים לא הורגלו לראות עמוד אש רק עמוד הענן וחשך בלילה וכשראו כן נתהממו בקול גדול שהיו צועקים להשיב את המרכבות אבל ישראל לא היו צריכים לא לעמוד הענן ולא לעמוד האש ואין להם לנטות ימין ושמאל כי המים להם חומה מימינם ומשמאלם.

בעמוד אש וענן. בשעה שעמוד אש מסתלק עמוד הענן בא ונתערבו זה בזה ומצרים לא הרגילו לראות כך וכשראו נבהלו ונהממו שהיו צועקים בקול גדול להשיב המרכבות לאחוריהם כמו (שמואל א ז׳:י׳) וירעם ה' בקול גדול ויהמם, שכל זמן שהענן לפניהם לא נתערב עמוד האש בו ולא נהממו כי אמרו הרבה לילות חשוכים הם אבל כשראו האש בא לפניהם אז נהממו דכיון שהאיר היום לא הוצרכו ישראל לא לעמוד הענן ולא לעמוד אש כי המים להם חומה מימינם ומשמאלם ואין דרך לנטות ימין ושמאל הגה"ה:

ויהי באשמרת הבקר. צריך לדעת למה עשה ה׳ המשפט הגדול הזה בבקר ולא בלילה שהוא זמן תגברת הדינים. וראיתי שאמרו זכרונם לברכה (ילקוט שמעוני רלה) כי גבריאל טען טענה זו לפני ה׳ והשיבו אל עליון: המתן עד אותה שעה שפעל אביהם עמי, שנאמר ״וישכם אברהם בבקר״ (בראשית כב:ג) עד כאן. פרוש תשובת ה׳, כי הגם שאינו זמן הנקמה, אני מהפך הסדר לבני אברהם כשם שהפך אברהם טבעו הרחמן, ומה גם על בנו ידידו, ואעשה כן גם אני, שהפך הזמן לאשר יחפץ. ויש בזה הנאה לישראל שיעמד זכות העת, גם יעשה ה׳ דברו הטוב בכבודו ובעצמו כמו שעשה אברהם וחבש חמורו בעצמו, והוא אמרו וישקף ה׳.

ויהם את מחנה מצרים. בהתלהבות של עמוד אש. כפרש״י. ואבדו סדרי מחנה:

ויהי באשמרת הבקר. שאז הגיעה העת שילך עמוד הענן אצל ישראל ושיסתלק עמוד האש, החליף עמוד האש את מקומו שהיה מאחרי מחנה ישראל ונכנס לתוך מחנה מצרים רק שהיה בלול עם עמוד הענן והשקיף אל המחנה כמשקיף מן החלונות. ויהם את מחנה מצרים נעשה מהומה ומבוכה ביניהם, כי אז הרגישו כי בא ה' אל המתנה ללחום עמהם:

פ שהוא לשון המתנה:

צ שכל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך שגדול כח מתנת עניים כו':

ק שבין בקיעת המים הזקופים היתה ארץ יבשה שהרי ישראל עברו הים ביבשה אם כן הענן מלחלח הארץ שבתוך הים שיעשה כטיט אחר שעברו ישראל ואח"כ בא עמוד האש והרתיח אותו:

ר פירוש שכל שלהם לשון סגנון אחד עונה וכו':