פרשת בשלח · שמות פרק יד פסוק יא
שמות יד, יא
וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין־קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם׃
גימטריה של הפסוק כולו: 4,776 · 16 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק יד12 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רשב"ם · ספורנו · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על שמות יד, יא
המבלי אין קברים. וכי מחמת חסרון קברים שאין קברים במצרים לקבר שם לקחתנו משם ש"י פו"ר פיילנצ"א ד"י נו"ן פושי"ש בלעז:
תרגום אונקלוס לשמות יד, יא
וַאֲמָרוּ לְמשֶׁה הֲמִדְלֵית קְבָרִין בְּמִצְרַיִם דְבַרְתָּנָא לִמְמַת בְּמַדְבְּרָא מָא דָא עֲבַדְתָּא לָנָא לְאַפָּקוּתָנָא מִמִצְרָיִם:
תרגום יונתן לשמות יד, יא
וַאֲמָרוּ רַשִׁיעֵי דָרָא לְמשֶׁה הֲמִן בִּגְלַל דְּלָא הֲוַת לָנָא בֵּית קְבוּרְתָּא בְּמִצְרָיִם דְּבַרְתָּנָא לִמְמַת בְּמַדְבְּרָא מַה דָּא עָבַדְתְּ לָנָא לְהַנְפָּקוּתָנָא מִמִּצְרָיִם
אבן עזרא על שמות יד, יא
ויאמרו. מצאנו בל' הקדש מלות שהם מענין אחד שניהם נחברים והאחד יספיק. והנה זאת המבלי אין קברים. כמו הרק אך במשה:
להוציאנו. בקמץ גדול תחת קמץ קטן. כמו ואומר אין רואני:
רשב"ם על שמות יד, יא
המבלי אין קברים - כפל לשון.
למות במדבר - אשר אין לחם ואין מים ואפילו אין רודף אחרינו נמות ברעב.
ספורנו על שמות יד, יא
לקחתנו למות במדבר. כי אפילו לא יתגר בנו מלחמה פרעה וחילו, הנה בעמדם לפנינו לשמור את דרך כל מחיה נמות במדבר ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל:
רבנו בחיי על שמות יד, יא
המבלי אין קברים במצרים. כתב הרמב"ן ז"ל איך יתכן שהצועקים אל ה' והנושאים כפיהם ועיניהם אליו יחזרו ויאמרו לו כי טוב היה שלא הצילם ויאמרו כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר. ועל כן נאמנו דברי רז"ל שהם כתות והכת האחת צועקת אל ה' אלו הם בני ישראל כלומר החשובים שבהם וזהו שכתוב וישאו בני ישראל את עיניהם וגו' ויצעקו בני ישראל אל ה', ואחרת מכחשת בנביאו ואינה בוחרת בישועה, ועליהם כתיב (תהילים ק״ו:ז׳) וימרו על ים בים סוף.
ואמרו במדרש ד' כתות היו על הים כת ראשונה לא היתה חפצה בישועה ועליהם אמר משה התיצבו וראו את ישועת ה' ועליהם אמר הכתוב וימרו על ים בים סוף. כת שניה אומרת לחזור למצרים עליהם אמר הכתוב כי אשר ראיתם את מצרים היום וגו'. כת ג' אומרת להלחם עמהם, עליהם אמר ה' ילחם לכם. כת ד' היו צועקים להקב"ה שנאמר ויצעקו בני ישראל אל ה', עליהם אמר ואתם תחרישון, ע"כ. ואונקלוס תרגם ויצעקו וזעיקו עשאו מלשון תרעומות וכן (שמואל ב י״ג:י״ט) ותלך הלוך וזעקה, (שופטים ד׳:י׳) ויזעק ברק את זבולן ואת נפתלי, ומצינו בפירוש ואת צעקתם שמעת על ים סוף וכן רז"ל הבינו אותו מלשון תפלה ממה שכתבתי למעלה ויצעקו תפסו אומנות אבותיהם.
חזקוני על שמות יד, יא
להוציאנו כמו להוציאנו דוגמא ה׳ זכרנו יברך, שהוא כמו זוכרינו הבדל יבדילני ועוד הרבה.
בכור שור על שמות יד, יא
המבלי אין. כך דרך הפסוק לכפול לשונו כמו (ויקרא כ"ו) ואף גם זאת:
העמק דבר על שמות יד, יא
ויאמרו אל משה. היינו עוד כת אחת היתה שדברו שלא כהוגן. וכן פי׳ הרמב״ן. והכי מפורש בתוספתא סוטה בהרבה מקראות מה שדבר זה לא דבר זה:
המבלי אין קברים. וכי אינו כן שמשום שאין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר. ותועלת אחר אין אנחנו רואים בזה. והיתה התלונה רק על משה. שהבינו דרק כחו של משה גורם גם לאהרן לעשות ולהשתתף בזה:
מלבי"ם על שמות יד, יא
ויאמרו. יש עם אוהבים החפשיות שיבחרו יותר את המות משיהיו עבדים עובדים בפרך, ויש עם שטוב בעיניהם יותר חיי הבוז והעבדות מן המות, ויאמרו אל משה אם חשבת שטוב בעינינו יותר המות מן העבדות, למה הוצרכת להוציא אותנו שילחם עמנו במדבר ונמות שם במלחמה, הלא היינו יכולים למרוד בו ולהלחם אתו במצרים והיה הורג אותנו שם, וכי מפני שבמצרים אין קברים לכן הוצאת אותנו שנמות פה ונמצא מקום קבר, הלא גם במצרים יש קברים, ולשון המבלי אין ר"ל שדבר זה שיאמרו שאין קברים במצרים הוא בלי, ודבר שאי אפשר לומר, וא"כ מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים, וכ"ז על הצד שאנו רוצים יותר במות מן העבדות, אבל זה אינו אמת, כי,
שפתי חכמים על שמות יד, יא
ז דלא הל"ל אלא המבלי קברים במצרים וגו' ועל זה פירש המבלי וכי מחמת וכו':
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וַיֹּאמְרוּ | אָמַר פועל | א-מ-ר | 263 |
| אֶל | אֵל מילת יחס | 31 | |
| מֹשֶׁה | מֹשֶׁה שם פרטי | מ-ש-ה | 345 |
| הַמִבְּלִי | בְּלִי תואר הפועל | 87 | |
| אֵין | אַיִן תואר הפועל | 61 | |
| קְבָרִים | קֶבֶר שם עצם | ק-ב-ר | 352 |
| בְּמִצְרַיִם | מִצְרַיִם שם פרטי | 382 | |
| לְקַחְתָּנוּ | לָקַח פועל | ל-ק-ח | 594 |
| לָמוּת | מוּת פועל | מ-ו-ת | 476 |
| בַּמִּדְבָּר | מִדְבָּר שם עצם | ד-ב-ר | 248 |
| מַה | מָה כינוי | 45 | |
| זֹּאת | זֹאת כינוי | 408 | |
| עָשִׂיתָ | עָשָׂה פועל | ע-ש-ה | 780 |
| לָּנוּ | — | 86 | |
| לְהוֹצִיאָנוּ | יָצָא פועל | י-צ-א | 198 |
| מִמִּצְרָיִם | מִצְרַיִם שם פרטי | 420 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Exodus – אונקלוס שמות (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Exodus – Targum Jonathan on Exodus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Exodus – Rashbam on Torah -- Daat (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Exodus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Exodus – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Exodus – מקראי קדש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.