שמות יב, לא

ויקרא למשה ולאהרן לילה. מגיד שהיה מחזר על פתחי העיר וצועק היכן משה שרוי היכן אהרן שרוי:

גם אתם. הגברים:

גם בני ישראל. הטף:

ולכו עבדו את ה' כדברכם. הכל כמו שאמרתם, ולא כמו שאמרתי אני, בטל (שמות ה ב) לא אשלח בטל (שם י ח) מי ומי ההולכים בטל (שם כד) רק צאנכם ובקרכם יצג:

וּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לֵילְיָא וַאֲמַר קוּמוּ פּוּקוּ מִגוֹ עַמִי אַף אַתּוּן אַף בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱזִילוּ פְלָחוּ קֳדָם יְיָ כְּמָא דִהֲוֵתוּן אָמְרִין:

וּתְחוּם אַרְעָא דְמִצְרַיִם מַהֲלָךְ אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי הֲוַת וְאַרְעָא דְגוֹשֶׁן דְּתַמָּן משֶׁה וּבְנֵי יִשְרָאֵל בִּמְצִיעוּת אַרְעָא דְמִצְרַיִם הֲוַת וּפַלְטְרִין דְּבֵית מַלְכוּתָא דְפַרְעה בְּרֵישׁ אַרְעָא דְמִצְרַיִם הֲוָה וְכַד קְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרן בְּלֵילְיָא דְפִסְחָא אִשְׁתְּמַא קָלֵיהּ עַד אַרְעָא דְגשֶׁן מִתְחַנֵּן הֲוָה פַּרְעה בְּקַל עָצִיב וְכֵן אָמַר קוּמוּ פּוּקוּ מִגּוֹ עַמִּי אוּף אַתּוּן אוּף בְּנֵי יִשְרָאֵל וְזִילוּ פְלָחוּ קֳדָם יְיָ הֵיכְמָא דַאֲמַרְתּוּן

ויקרא למשה ולאהרן לילה מגיד שהיה מחזר על פתחי העיר וצועק היכן משה שרוי היכן אהרן שרוי לשון רש"י והיה זה כי משה ואהרן לנו במצרים בלילה ההוא לקיים דבריו שאמר (לעיל יא ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר ובבא פרעה אליהם שלחו מלאכים אל ארץ גשן אשר שם בני ישראל לתת להם רשות לצאת ונאספו כלם ברעמסס והיה יום גדול ומשם נסעו ביד רמה ומשה בראשם כמו שנאמר (במדבר לג ג) ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים והכתוב שאמר (דברים טז א) הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה כי מעת שפטרם פרעה יקראו יוצאים וכך אמרו בספרי (ראה קכח) והלא לא יצאו אלא ביום שנאמר (במדבר לג ג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל אלא מלמד שנגאלו מבלילה ובגמרא במסכת ברכות (ט) הכל מודים כשנגאלו לא נגאלו אלא בלילה שנאמר (דברים טז א) הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום שנאמר ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים ויש אומרים שיצאו ממצרים בלילה ומארץ מצרים שהיא רעמסס ביום כי רבים מהם יושבים בעיר מצרים ויצאו בלילה ונאספו עם אחיהם ברעמסס ואינו נכון כי הכתוב אמר (פסוק כב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר שהיו אסורים לצאת כלל מן הבתים בלילה וכך אמרו במכילתא (פסחא יג) ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו אמר לו משה כך נצטוינו ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר וכי גנבים אנחנו שנצא בלילה לא נצא אלא ביד רמה לעיני כל מצרים ואונקלוס פירש כי הנסים שנעשו להם בלילה יקרא "הוציאך" כי בעבורם יצאו וטעם קומו צאו מתוך עמי מצות מלך שיצאו מיד כי לא אתן לכם רשות לעמוד בתוך עמי כלל כי הם נהרגים עליכם

גם אתם המכים גם בני ישראל כלם תצאו ולא תתעכבו בכאן בשום פנים וזה לקיים גרש יגרש אתכם מזה (לעיל יא א) ואמר לכו עבדו את ה' כדברכם פיוס שירצו לצאת וישמעו אליו כי אתם חפצים ללכת למדבר לעבוד את ה'

ויקרא. מדרך הסברא כי משה ואהרן לא היו בליל ט"ו בארץ רעמסס עם ישראל. רק במצרים שהיתה מקום המלוכה שהיה שם פרעה. והנה יצאו הם מפתח ביתם במצות השם בחצי הלילה. ונתן להם רשות פרעה שילכו ישראל לעבודת השם. והנה הלך משה עם עבדי פרעה לרעמסס להוציא ישראל. וידוע היום כי יש בין מצרים הישנה שיש שם אוצרות יוסף ידועים עד היום. ובין רעמסס ששה פרסאות. והנה החלו לצאת בבקר והיא עת עלות עמוד השחר שיחל להראות אור השמש בעבים והנה יש בין תחלת זה הרגע עד עת זרוח השמש שעה ישרה ושליש שעה. והנה יש לנו בקר והחשך גדול. כמו ותשכב מרגלותיו עד הבקר. ושם כתוב. בטרם יכיר איש את רעהו. והנה היו מישראל שיצאו בתחלת עמוד השחר ועודנו לילה בדרך התורה עד זרוח השמש ואלה היו קרובים אל מצרים. והאחרים שהם רחוקים יצאו בו ביום כי קהל רב היה. ויותר יש מתחלת רעמסס עד סופה משמונה פרסאות. על כן כתוב הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה. וכתוב אחר היום אתם יוצאים. ועוד ובני ישראל יוצאים ביד רמה. וכתוב שם ומצרים מקברים. וביום יקרבו וכבר פירשתי:

גם אתם. כדברכם. שתלכו דרך שלשת ימים גם כאשר דברתם. וגם מקננו ילך עמנו:

קומו צאו ב' במס' דין ואידך קומו צאו מן המקום הזה גבי לוט מה התם הוציאום המלאכים בעל כרחם אף כאן נמי:

ויקרא למשה ולאהרן לפי שאמר לך מעלי וגו'.

כדברכם. כמו שאתם אומרים גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות לקחו את מקנה שלי:

ויקרא למשה וגו׳ לילה. טעם אמרו פעם שניה לילה; אולי להיות כי חש פרעה בקריאתו למשה שלא יצא לקראתו מחשש גזרתו שאמר לו (שמות י:כח) ״אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות״, ואם כן יחוש לבל יעליל עליו, לזה אמר בקריאתו ״לילה״, פרוש, אין זה מתנאי הגזרה כי הוא לא אמר אלא ביום ולא בלילה וזמן זה לילה הוא. או לצד שלא יראה פניו הוא אומר כי הוא לילה ואין כאן טענת ״אל תוסף ראות פני״ כי הוא במחשך, לא יראו איש את וגו׳.

או יכון הכתוב לומר תשובת משה אל פרעה כשקרא לו, כי ענהו ואמר לו ״לילה״, ואין אני יכול לצאת לדבר עמך, כי צוה ה׳ (שמות יב:כב) ״לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר״.

ואמר פרעה ״קומו צאו״ וגו׳, פרוש, עשאם בני חורין לעצמן. ואולי שרמז בתיבת קומו לשון התקוממות ונשיאות ראש, על דרך מה שדרשו רבותינו זכרונם לברכה (בראשית רבה נח,ח) בפסוק (בראשית כג,יז) ״ויקם שדה עפרון״. וחשב כי בזה תקל המכה מעליו כשיגמר הדבר מצדו לשלחם, הגם שיבא העכוב מהם אין עליו אשמת דבר.

עוד ירמז באמרו קומו צאו, כי לצד שלא היו רוצים לצאת אליו קראם לקום, כי חשב שאינם רוצים לקום ממטתם לבוא אצלו, ואמר כי קריאתו להם הוא להנאתם שאומר להם ״צאו״ וגו׳. ולדרך זה טעם אמרו ״לילה״, הקדים הכתוב לומר טעם שלא יצאו לקראתו תכף ומיד, וה׳ צוה על כבוד המלכות, לזה הקדים סבה אשר סבבה עכבתם מצאת ואמר ״לילה״, וזו סבה שלא קמו ויצאו אצלו כי ה׳ צוה ״לא תצאו איש מפתח ביתו״ וגו׳ (שמות יב:כב).

גם אתם וגו׳. צריך לדעת למה אמר ״גם״ בתחלת דבר? ועוד, וכי משה ואהרן היו אסורים שהצרך לומר ״צאו מתוך עמי״? ואולי כי מתוך דבריו גלה מחשבתו כי היה חפץ שיצגו משה ואהרן, לזה אמר גם אתם מלבד ישראל. ולצד שאין הדבר מובן בתבת ״גם״ שהיא על ישראל, כי לפי האמת משה לא היה במאסר, וכשאמר ״גם״ אין במשמעות הקודם בני ישראל, ולא יצדק לומר ״גם אתם״ אלא לפי מחשבת פרעה כנזכר, לזה חזר לבאר גם בני ישראל.

עוד ירצה, כי נתכון לגרש אותם הגם שיחפצו מרצונם לשבת עמהם, ולפי זה יצדק לומר גם אתם – הגם שאתם ברשות עצמכם, אף על פי כן אין אני חפץ שתשבו בארצי, וזה חדוש, והוא מה שאמר ה׳ (שמות יא:א) ״כשלחו כלה גרש יגרש אתכם״. ואמרו גם בני ישראל לרבות הטף והנשים, ואמרו גם צאנכם וגו׳ לרבות שאר מקנה, או לרבות מה ששאלו לעזר ממנו.

ויקרא למשה וגו׳. כבר נתבאר לעיל י״א ח׳ שלפי הפשט קרא פרעה אותם ע״י עבדיו והמה משה ואהרן לא הוזהרו מלצאת מפתח ביתם. אבל דעת רז״ל שפרעה עצמו בא אליהם:

ויאמר קומו צאו מתוך עמי. ולא אמר מארצי להורות שלא כוון ליציאה מקומית בלבד כמו שחשבו עם מצרים כמבואר במקרא ל״ג אלא יציאה לחלוטין והיינו מתוך עמי. כאשר היו רגילים להיות עם חיל מצרים יושבי מבצריו פתום ורעמסס וכמו שביארנו לעיל ו׳ ו׳ עפ״י ברייתא דת״כ שהיו עבדים למלוכה ולא לעבדיו. ועתה אמר שיצאו מתוך עמו. והטעם הוא כמש״כ לעיל ה׳ ג׳. וזהו שאמר הקב״ה למשה כשלחו כלה גרש יגרש. וביארנו שלא ישלח על שלשה ימים אלא לחלוטין וע״ע מש״כ ריש פ׳ בשלח. והנה נדגש הצד״י של צאו עפ״י מסורה ובכ״מ דגש כזה מורה שנאמר בקול מחריד אוזן שומעיו כמש״כ בס׳ בראשית י״ט ב׳ וי״ד וע׳ מש״כ בקדמת העמק וכן כאן אם היה נכתב צאו בלא דגש היה במשמע שאמר פרעה בדבור פשוט שתוכלו לצאת אבל לא שהכריחם לכך. אבל עתה דכתיב בדגש משמעו שאמר בגערה צאו מכאן בע״כ איני רוצה שתתעכבו עוד. והיינו שאמר הקב״ה למשה גרש יגרש. ואין הכונה על מה שכתוב ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ שאין בזה משמעות על גירושין בע״כ אלא לשלחם כפי רצונם לצאת. ותו דאין זה מאמר פרעה שאמר ה׳. ותו הרי לא היה דעת מצרים לחלוטין אלא כדי שישובו אחר עבודת ה׳ ועל מנת כן השאילום. אלא כונת המקרא כלה גרש יגרש. הוא דבר פרעה קומו צאו מתוך עמי. וכ״כ הרמב״ן. ומצרים לא ידעו דבר פרעה:

גם אתם. באשר נכלל בדבריו שני דברים. יציאה לחירות וגירושין בע״כ אמר גם אתם הנני מגרש שתצאו בע״כ אע״פ שאתם חשובים וגדולים בעיני הרבה:

גם בני ישראל. שעבודתם היתה יקרה עלי גם המה יצאו לחירות:

ולכו עבדו את ה׳ כדברכם. לא היה ראוי פרעה להגיד כזאת אחר שהוציאם לחירות שוב אין לו לדעת מה שיעשו אלא ביקש אותם לעבוד את ה׳ בקרבנות כדי שיסיים וברכתם גם אותי שבעת הקרבן מסוגלות תפלה וברכה כידוע:

ויקרא למשה. כבר בארתי (ויקרא סימן א) שקרא שאחריו אל מורה שהיה הקרוא קרוב אל הקורא, וקרא שאחריו למ"ד מורה שהיה רחוק ממנו, ובמכת חשך אמר ויקרא אל משה שאז נזדמן משה לפני פרעה, ופה אמר ויקרא למשה כי משה לא נמצא לפניו כמו שא"ל לא אוסיף עוד ראות פניך, ומבואר שהוצרך לחזר בכל א"י לשאול היכן משה ואהרן שרוים, ומ"ש ולכו עבדו כדברכם ואמר שנית קחו כאשר דברתם, כי תחלה הסכים פרעה שילכו הם ומקניהם ויניחו את הטף, ואחר מכת חשך הסכים שילכו עם הטף ויניחו את המקנה, ושם בארתי שזה היה לפי דעת פרעה שיש פועל טוב ופועל רע ולעבודת פועל הטוב א"צ קרבנות ולעבודת פועל הרע אין לקחת הטף כנ"ל, ועתה נגד מ"ש תחלה שלא ישלח הטף אמר לכו עבדו כדברכם בנערינו ובזקנינו, ונגד מ"ש אח"ז שלא ישלח המקנה אמר גם וצאנכם קחו כאשר דברתם, ונגד מ"ש משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות, אמר קחו, ר"ל גם קחו ממני, שהלוקח הוא מן הנותן, ונגד מה שזה היה סתירה בעיני פרעה כי אם יעבדו עם הטף לפועל הטוב א"צ זבחים ועולות, אמר וברכתם גם אותי, ר"ל שאם עמכם ייטיב פועל הטוב הלא עמי הרע פועל הרע, ויהיו הזבחים למעני שתכלה מעלי הפורעניות, שבזה צריך לכפר פני פועל הרע ולהסיר קצפו וחמתו:

ט דאל"כ ויקרא אל משה מבע"ל כמו ויקרא אל משה וידבר ה' אליו כי למשה פירושו בעבור משה: