דברים כח, כט

עשוק. בכל מעשיך יהיה ערעור:

וּתְהֵי מְמַשֵׁשׁ בְּטִּהֲרָא כְּמָא דִי מַשֵׁשׁ עַוִירָא בְּקַבְלָא וְלָא תַצְלַח יָת אָרְחָתָיךְ וּתְהֵי בְּרַם עָשִׁיק וְאָנִיס כָּל יוֹמַיָא וְלֵית דְפָרִיק

וְתֶהֱווֹן תְּבִיעִין מִילְכָּא טָבָא לִרְוָחֵי עֲקַתְכוֹן וְלָא יֶהֱוֵי בְּכוֹן מְחַוֵי קוּשְׁטָא הֵיכְמָא דִמְמַשֵׁשׁ סַמְיָא בְּקִיבְלָא דְלֵית לַעֲדֵי אוֹרְחָא לְמֶחֱמֵי לִמְכַוָונוּתְהוֹן בְּאָרְחָא וְלָא תַצְלְחוּן יַת אָרְחַתְכוֹן וְתֶהֱווֹן בְּרַם עַצְיַין וַאֲנִיסִין כָּל יוֹמַיָא וְלֵית דְפָרִיק

והיית ממשש. פירוש בעורון:

תצליח. פעל יוצא:

עשוק וגזול. מאויב ואין מושיע והחל לפרש איך יהיה עשוק:

והיית אך עשוק וגזול כל הימים. וכן אמר עוד והיית אך עשוק ורצוץ כל הימים, ואכין ורקין מעוטין הן, למעט שאר האומות שלא תהיה בהן אחת בשפלות כישראל. וכנגדו הזכיר בברכות והיית רק למעלה, למעט שאר האומות שלא תהיה להן מעלה וגדולה כישראל.

כאשר ימשש העור באפלה כי הוא ירא מאד שהרי כשהוא במקום שיש אורה אחרים רואים ומצילין אותו מן הפחתים ומן הבורות.

והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה העור כחשכה כאורה הכל שוה לו וא"כ למה אמר באפלה שהרי הוא ממשש בצהרים כמו בחצי הלילה והתשובה שבאפלה אין יש מיישר ובאור יישירו לו בני אדם וכן גרסי' במגלה פרק הקורא את המגלה תניא אמר ר' יוסי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה והיית ממשש וגו' וכי מה איכפת ליה לעור בין אפלה לאורה עד שבא מעשה לידי פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפילה ראיתי סומא אחד ואבוקה בידו אמרתי לו בני אבוקה זו למה אמר לי כל זמן שאבוקה בידי בני אדם הרואים אותי שומרים אותי מן הפחתים ומן הקוצים ומן הברקנים:

והיית ממשש וגו׳. בבוא השודד אשר בנקל היה אפשר להמלט מהם אבל מחמת הקללה תהיה ממשש בצהרים וגו׳:

והיית אך עשוק וגזול. מי שירצה לשדוד ולגזול יעשה מה שלבו חפץ:

ואין מושיע. ולא יהיה לך ידים לעשות מאומה להושיע:

א דא"ל כמו לא תעשוק את רעך שפי' כובש שכר שכיר שאינו מענין הפ' וגזלה כבר אמור ל"פ מענין ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו: