דברים כז, כ

לִיט דְיִשְׁכּוּב עִם אִתַּת אֲבוּהִי אֲרֵי גַלִי כַּנְפָא דַאֲבוּהִי וְיֵימַר כָּל עַמָא אָמֵן

לִיט דִמְשַׁמֵשׁ עִם אִתַּת אָבוֹי אֲרוּם גְלֵי כַנְפָא דְגַלֵי אָבוֹי הֲווֹן עַנְיַין כֻּלְהוֹן כַּחֲדָא וְאָמְרִין אָמֵן

וטעם כי גלה כנף אביו דרך כבוד לאב כי בתורה הזכיר (ויקרא כ יא) ערות אביו גלה וכן הזכיר באשת אחיו ואשת אחי אביו ערותם כי שם יחייב עונש גדול מיתה או כרת והוצרך לנבל הרעה שעשו על כן הזכיר בהם הערוה אבל בכאן להיותו לאלה די להזכיר כי גלה כנף אביו כי בגלוי כנף האב בלבד מחוייב קללה כי מקלה את כבודו וכל מקלה את אביו ארור וכן לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו (דברים כ״ג:א׳) דרך כבוד שלא יקרב אליה כי אין ראוי לגלות כנפו אשר פרש על אשה דרך חופה כטעם ופרשת כנפך על אמתך (רות ג ט) ולא כמי שמרבה בו אנוסת אביו (יבמות צז):

שכב עם אשת אביו - זהו במקום שהוא גדל שם ואין רואה.

כי גלה כנף אביו. לפי׳ חז״ל באזהרה דלא יגלה כנף אביו דמיירי בשומרת יבם של אביו או באנוסת אביו וכמש״כ לעיל כ״ג א׳ בטעמו ש״ד דהכי משמעות כנף אביו צ״ל דכאן דכתיב שוכב עם אשת אביו דמ״מ גם הני קיימי בהאי ארור ומש״ה כתיב הטעם כי גלה כנף אביו ללמדנו הכי אלא דבאשת אביו העונש חמור יותר:

ארור שוכב עם אשת אביו. הוא דבר שבסתר שאביו לא יגלה ובפרט אם היא אשת אביו לאחר מיתה. והיא מוכרחת לקבל ממנו מזונותיה ובני ישראל היו נזהרים בזה גם מקודם מ"ת. שעל ראובן נאמר פחז כמים וגו' וכתיב ובחללו יצועי אביו: