דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת מטות · במדבר פרק לא פסוק נ

במדבר לא, נ

וַנַּקְרֵב אֶת־קָרְבַּן יְהוָה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי־זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה׃

גימטריה של הפסוק כולו: 4,669 · 19 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק לא

13 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · תרגום ירושלמי · אבן עזרא · ספורנו · דעת זקנים · רבנו בחיי · חזקוני · תולדות יצחק · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על במדבר לא, נ

אצעדה. אלו צמידים של רגל:

וצמיד. של יד:

עגיל. נזמי אזן:

וכומז. דפוס של בית הרחם לכפר על הרהור הלב של בנות מדין:

תרגום אונקלוס לבמדבר לא, נ

וְקָרֶבְנָא יָת קוּרְבָּנָא דַיְיָ גְבַר דְאַשְׁכַּח מַאן דִדְהַב שִׁירִין וְשִׁבְּכִין עִזְקָן קַדָשִׁין וּמָחוֹךְ לְכַפָּרָא עַל נַפְשָׁתָנָא קֳדָם יְיָ

תרגום יונתן לבמדבר לא, נ

וְקָרִיבְנָא דוֹרוֹנָא לִשְׁמָא דַיְיָ כֵּיוַן דְמָסַר יְיָ יַת מִדְיָנָאֵי בִידֵינָן וּכְבַשְׁנָן יַת אַרְעֲהוֹן וְיַת מְדִינַתְהוֹן וַהֲוֵינָן עַיְילִין לִטְרַקְלִינֵיהוֹן וְחַמְיַין בְּנָתֵיהוֹן יָאֲתָא חַטְיָיתָא מְפַרְנְקָתָא וְכָל גְבַר דַהֲוָה מַשְׁכַּח עֲלֵיהוֹן מָאנִין דִדְהַב הֲוָה שָׁרֵי כְּלִילַיָא מִן רֵישֵׁיהוֹן קַדִישַׁיָא מִן אוּדְנֵיהוֹן קַטְלַיָא מִן צַוְורֵיהוֹן שִׁירַיָא מִן אֶדְרָעֵיהוֹן עִזְקָתָא מִן אֶצְבְּעָתֵיהוֹן מְחוּכְיָא מִבֵּית חַדְיֵיהוֹן וּבְכָל דָא חַס לָן לְמִיתְלֵי עֵינָן בָּן וְלָא אִסְתַּכְּלוּן בַּחֲדָא מִנְהוֹן דְלָא לִמְחַיְיבָא בַּחֲדָא מִנְהוֹן וְלָא נְמוּת בְּמִתוּתָא דְמַיְיתוּן בָּהּ רַשִׁיעַיָא לְעַלְמָא דְאָתֵי וְדָא יַידְכַּר לָן לְיוֹם דִינָא רַבָּא לִמְכַפְּרָא עַל נַפְשָׁתָן קֳדָם יְיָ

תרגום ירושלמי לבמדבר לא, נ

וְקָרִיבְנָן יַת קוּרְבָּנָא דַיְיָ כַּד הֲוֵינָן עָלִין בְּבָתֵּיהוֹן דְמַלְכַיָא מִדְיָנָאֵי וּבְקִיטוּנֵי מְדַמְכְהוֹן וַהֲוֵינָן חַמְיַין תַּמָן בְּנָתֵיהוֹן דְמַלְכַיָא מִדְיָנָאֵי יָאֲיָין וּמְפַרְנְקָתָא וַהֲוֵינָן נַסְבִין מִנְהוֹן קוּרַיָא דְדַהֲבָא מִן רֵישֵׁיהוֹן וְקַדְשַׁיָא מֵאוּדְנְהוֹן וְעִזְקַיָא מֵאֶצְבְּעָתָא וְעִקְלַיָא מֵאֶזְרָעֵיהוֹן וּמְעוֹכַיָא מִן בֵּית חֲדֵיהוֹן חַס לָן משֶׁה רַבָּן לָא אִסְתַּכֵּל חָד מִינָן בַּחֲדָא מִנְהוֹן וְלָא אִתְיַחַד חַד מִינָן בַּחֲדָא מִנְהוֹן דְלָא נֶהֱוֵי שׁוּתָּף עִמָהּ בְּגֵיהִנָם לְעַלְמָא דְאָתֵי הִיא תְקוּם לָן בְּיוֹם דִינָא רַבָּא לְכַפָּרָא עַל נַפְשָׁתָנָא קֳדָם יְיָ:

אבן עזרא על במדבר לא, נ

ונקרב. במחשבה או בפה:

אצעדה. היא על הזרוע כי כן כתוב:

וצמיד. ליד:

טבעת. באצבע:

עגיל. באזנים כי כן כתוב אולי נקרא כן בעבור היותו עגול:

וכומז. כחביריו:

ספורנו על במדבר לא, נ

לכפר על נפשותנו. על דבר פעור שלא מחינו בחוטאים:

דעת זקנים על במדבר לא, נ

ונקרב את קרבן. פירש"י במסכת שבת מייתי אם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו. ואע"ג דיפת תואר מותרת אף בביאה. י"ל דהיינו דוקא בביאה ראשונה ואשה אחת בלבד אבל שתים ואפילו אחת מביאה ראשונה ואילך אסורה ואפי' בהרהור:

רבנו בחיי על במדבר לא, נ

ונקרב את קרבן ה'. במחשבה או בפה, ומכאן שהקדש דמים קרוי קרבן. אצעדה, הוא כלי על הרגל שצועדין בו. וצמיד, הוא על הזרוע, וזהו (בראשית כ״ד:כ״ב) ושני צמידים על ידיה. טבעת, באצבע. עגיל, על האוזן. וכומז, דפוס של בית הרחם במקום זמה.

חזקוני על במדבר לא, נ

ונקרב את קרבן ה', לכפר על נפשתינו שנדרנו מלפני החשבון שנמנינו כדי שלא ישלוט בנו נגף ולכך הביאונוהו אל אהל מועד. וכן מצינו ולקחת את כסף הכפורים ונתת אותו על עבודת אהל מועד.

ונקרב את קרבן ה' וגו׳ פירש״י אם מידי עברה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו. וא״ת הרי מצינו יפת תואר שהיא מותרת במלחמה ואיזה עבירה ואיזה הרהור עבירה יש בדבר אבל אמרינן בירושלמי לא הותרה להם יפת תואר אלא לאחר כבוש.

תולדות יצחק על במדבר לא, נ

אצעדה כלי על הרגל שצועדין בו:

צמיד לזרוע שנאמר ושני צמידים על ידיה:

עגיל באזנים:

העמק דבר על במדבר לא, נ

ונקרב את קרבן ה׳. מכבר הקדשנו לגבוה הכלים הללו:

לכפר על נפשותינו לפני ה׳. לעשות מהם כלי שרת למזבח. וזה הי׳ מבוקשם באשר כלים הללו גורמים הרהור רע והרי הם כאתנן זונה שפסולים למזבח כדאי׳ בתמורה ד״ל דאפי׳ ריקועין אסור מאתנן. מש״ה הוצרכו להסכמת משה רבינו:

מלבי"ם על במדבר לא, נ

ונקרב את קרבן ה' שאז הקדישו לבדק הבית איש אשר מצא אצעדה וצמיד וע"י נדבה זו חדל המות ששולט בעת המלחמה ולא נפקד ממנו איש כמו שבמנין שנעשה לנדבת המשכן חדל המות ומאז לא מת שום אדם ועז"א שהקרבן הזה היה לכפר על נפשותינו, וכמ"ש במחצית השקל לכפר על נפשותיכם ועז"א אנשי הצבא בזזו איש לו ר"ל אעפ"י שאנשי הצבא לא נתנו לזה מאומה והכופר של הפדיון צריך להיות מן הנמנים לא מן המונים, בכ"ז לקח משה מאתם יען שהם שרי האלפים והמאות והקדישו את הזהב כ"א בעד אנשי הצבא שתחת דגלו, ויביאו אותו אל א"מ זכרון לבני ישראל כמ"ש בפ' תשא ונתת אותו על עבודת א"מ זכרון לפני ה' לכפר על נפשותיכם, וחז"ל אמרו ולא נפקד ממנו איש לעברה, פי' שנשאו ראש של אנשי המלחמה השנית הפנימית שהיא הנמשל של המלחמה החיצונה [כמ"ש בתורה אור בפסוק ע"כ יאמרו המושלים] ועז"א המלחמה אשר בידנו כי מלחמה זו מתמדת והיא עדיין בידם לנצח או להנצח, ומלחמה זו בעיר הקטנה המליצה שהוא הגוף ילחמו האנשים עם הבהמות, ושכחות התאוה והיצר הם כחות בהמיות, וכחות השכל והבינה הם האנשים המעט שיש בעיר הזאת כמ"ש ואנשים בה מעט (קהלת ט׳:י״ד), כי כחות האנושיות הם טעט נגד כחות הבהמיות, ועז"א ולא נפקד ממנו איש, כי הבהמות לא התגברו על האנשים אשר בעיר שהוא הגויה, ובאשר חוששים שמ"מ פן חטאו במחשבה רדרו קרבן ה' לכפר על מחשבת הלב שהיא ענין נפשיי ועז"א לכפר על נפשותינו לפני ה' כי המחשבה גלויה רק לפני ה' היודע תעלומות לב:

שפתי חכמים על במדבר לא, נ

ש ואם תאמר והלא הותר להם יפת תואר ויש לומר דלא הותר להם אלא לאחר ז' שנים שכבשו וז' שנים שחלקו וכן משמע בירושלמי דסוף מסכת עבודה זרה. מצאתי. ולי נראה הא דהותר להם יפת תואר דוקא במלחמת הרשות אבל מלחמה זו היתה דומה למלחמת חובה של לא תחיה כל נשמה וישראל לא ידעו זה מתחלה אלא אחר שכעס משה עליהם שהחיו כל נקבה ואם כן באיסור היה להם הרהור הלב של בנות מדין:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וַנַּקְרֵבקָרַב פועלק-ר-ב358
אֶתאֵת מילית401
קָרְבַּןקׇרְבָּן שם עצםק-ר-ב352
יְהוָה—26
אִישׁאִישׁ שם עצםא-י-ש311
אֲשֶׁראֲשֶׁר מיליתא-ש-ר501
מָצָאמָצָא פועלמ-צ-א131
כְלִיכְּלִי שם עצםכ-ל-ה60
זָהָבזָהָב שם עצםז-ה-ב14
אֶצְעָדָהאֶצְעָדָה שם עצםצ-ע-ד170
וְצָמִידצָמִיד שם עצםצ-מ-ד150
טַבַּעַתטַבַּעַת שם עצםט-ב-ע481
עָגִילעָגִיל שם עצםע-ג-ל113
וְכוּמָזכּוּמָז שם עצםכ-מ-ז79
לְכַפֵּרכָּפַר פועלכ-פ-ר330
עַלעַל מילת יחסע-ל-ל100
נַפְשֹׁתֵינוּנֶפֶשׁ שם עצםנ-פ-ש896
לִפְנֵיפָּנִים שם עצםפ-נ-ה170
יְהוָה—26
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום ירושלמי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jerusalem – תרגום ירושלמי על התורה (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • דעת זקנים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Da'at Zekenim on Numbers – דעת זקנים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תולדות יצחק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Toledot Yitzchak on Torah – תולדות יצחק, וורשא תרל"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.