במדבר כז, ב

לפני משה ולפני אלעזר. מגיד שלא עמדו לפניהם אלא בשנת הארבעים, אחר שמת אהרן:

לפני משה. ואחר כך לפני אלעזר, אפשר אם משה לא ידע אלעזר יודע, אלא סרס המקרא ודרשהו, דברי רבי יאשיה אבא חנן משום רבי אלעזר אומר בבית המדרש היו יושבים, ועמדו לפני כלם:

וְקָמָן קֳדָם משֶׁה וְקֳדָם אֶלְעָזָר כַּהֲנָא וְקֳדָם רַבְרְבַיָא וְכָל כְּנִשְׁתָּא בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לְמֵימָר

וְקָמָא קֳדָם משֶׁה בָּתַר דְקָמוּ קֳדָם אֶלְעָזָר כַּהֲנָא וּקְדָם רַבְרְבַיָא וְכָל כְּנִישְׁתָּא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לְמֵימָר

ותעמדנה לפני משה וגו׳. בפרשת בהעלותך (במדבר ט:ו) פרשתי מחלוקת אבא חנן ורבי יאשיה, גם למה נחלקו גם במקום זה, ולפי מה שפרשתי שם יתישב אמרו גם כן כל הנשיאים והעדה לשתי הסברות, להאומר חולקין כבוד וכו׳ מכאן אתה למד שאפלו אין רבו חולק לו כבוד מן הסתם אין הנשיאים חולקים כבוד לעם הארץ, ולמאן דאמר אין חולקין וכו׳ מכאן תתחיב לומר סרס המקרא ודרשהו והבן. וטעם שדברו בזמן שהיו יחד שבטי ישראל, לומר דבריהם בפני כלן כדי שידעו תשובתו להם שלא יערערו אחר כניסתם לארץ.

ובספר הזהר הקדוש פרשת בלק דף ר״ה אמרו וזה לשונם: דחב במדברא במלולא לגבי משה, חשיבו דמשה אנטיר דבבו, ובגין כך קריבו לקמיה דמשה ואלעזר וכל הנשיאים וכל ראשי אבהן וכו׳, עד כאן. הדברים יגידו שמפרש טעם מאמר הנשיאים וכל העדה, הוא שהבנות כנסו אותם לחשש שינטר משה להם איבת אביהם. ומה שאמרו בזהר ״וכל ראשי אבהן״ הוא פרוש אמרו ״וכל העדה״, והכרח לפרש כן לפי מה שמפרש שהם כנסו אותם, לא יתכנסו העדה כלם זולת במאמר משה ובתקיעה בחצוצרות כידוע, לזה פרש שהם ראשי האבות.

ויש להעיר לדברי הזהר, איך יעלה על דעת הצדקניות לחשד בכשר כמשה? ואולי שאינו אלא ללמדנו דרך החיים, וכמו שפרש שם בזהר וזה לשונו: מכאן מאן דחייש מן דינא יקרב אחריני ויסגי בגוברי״ עד כאן, וכבר אמרו זכרונם לברכה (בבא בתרא קיט:) שהבנות חכמניות היו וצדקניות היו, ולעולם יודעים היו כי משה לא יעול משפט. או אפשר שחששו כי משה ישפט בהם כמשפט המתלוננים והמרגלים שלא נטלו בניהם חלק בארץ לפי שדברו בה׳ ובמשה, לזה כנסו כל האמורים לצדד עמו במשפט כדי שלא יטה בדעתו לחובתם. או אפשר שנתחכמו בזה כדי שירגיש משה ויעשה מה שעשה כאמור שם בזהר, שנסתלק מן המשפט והקריבו לפני ה׳. ונראה שהגם שהיה יודע משה שנוטלות נחלה, עם כל זה עשה כן ללמד לדינים שרואים שנחשדים בדין שיסתלקו וכו׳ כדרך שעשה הוא. או אפשר שחש להם שיהיו כמתלוננים וסלק עצמו מלצדד במשפטם והקריבו לפני ה׳.

ותעמודנה. אחר שהודיעו למשה כי נשים עומדות מבחוץ. הרשה להם שיעמדו לפניהם:

לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני וגו׳. לפי הפשט ישבו כולם פתח א״מ. וא״כ היה ראוי לכתוב לפני משה ואלעזר הכהן והנשיאים. אבל באשר היו חמשה ולא שלחו א׳ מהן לטעון בשביל כולן. אלא כולן חכמניות היו. ויכלו להטעים טענתן. וא״כ זאת היתה מדברת עם משה וזאת עם אלעזר וזאת עם הנשיאים. עד שנראו שבאו לפני כולן בפ״ע:

ותעמודנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן אלעזר היה נוגע בדבר כי פינחס היה לו אשה שהיתה בת יורשת ומתה וירשה כמ"ש בספרי (סי' כ"א) ובב"ב (דף קי"א) על ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו ולמה באו לפניו רק שהיה בשנת הארבעים שמת אהרן וישב אלעזר במקומו בבהמ"ד וזה נכון יותר למ"ד בבהמ"ד היו יושבים, ופלוגתא זו של ר' יאשיה ור' אליעזר מובא בגמרא ב"ב (דף קי"ט) ובספרי למעלה פ' בהעלותך, שלח סי' נ"ה, ואמרו דפליגי אם חולקים כבוד לתלמיד במקום הרב:

ס וכאלו אמר ותעמודנה לפני אלעזר הכהן וגו' ואחר כך לפני משה: