דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת פינחס · במדבר פרק כו פסוק ה

במדבר כו, ה

רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל בְּנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי לְפַלּוּא מִשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי׃

גימטריה של הפסוק כולו: 3,455 · 11 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק כו

11 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · רבנו בחיי · חזקוני · תולדות יצחק · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על במדבר כו, ה

משפחת החנכי. לפי שהיו האמות מבזין אותם ואומרים מה אלו מתיחסין על שבטיהם, סבורין הם שלא שלטו המצריים באמותיהם, אם בגופם היו מושלים קל וחומר בנשותיהם, לפיכך הטיל הקדוש ברוך הוא שמו עליהם, ה"א מצד זה ויו"ד מצד זה, לומר, מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם וזהו הוא שמפורש על ידי דוד (תהלים קכב, ד) שבטי יה עדות לישראל. השם הזה מעיד עליהם לשבטיהם, לפיכך בכלם כתיב החנכי הפלאי, אבל בימנה לא הצרך לומר משפחת הימני, לפי שהשם קבוע בו יו"ד בראש וה"א בסוף:

תרגום אונקלוס לבמדבר כו, ה

רְאוּבֵן בּוּכְרָא דְיִשְׂרָאֵל בְּנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ זַרְעִית חֲנוֹךְ לְפַלוּא זַרְעִית פַּלוּא

תרגום יונתן לבמדבר כו, ה

רְאוּבֵן בּוּכְרָא דְיִשְרָאֵל בְּנוֹי דִרְאוּבֵן חֲנוֹךְ גְנִיסַת חֲנוֹךְ לְפַלוּא גְנִיסַת פַּלוּא

רמב"ן על במדבר כו, ה

חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי – אוּלַי כַּאֲשֶׁר נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ לַשְּׁבָטִים עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (ב״ב קכב) וְנָטַל שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הַמּוּעָט כְּשֵׁבֶט יְהוּדָה הַמְרוּבֶּה חֵלֶק כְּחֵלֶק, כָּךְ נִתְחַלְּקָה לְבָתֵּי אָבוֹת לְיוֹרְדֵי מִצְרַיִם, וְעָשׂוּ מִנַּחֲלַת רְאוּבֵן ד' חֲלָקִים, וְהָיָה חֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַחֲנוֹכִי כְּחֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַפַּלּוּאִי וְחֶצְרוֹן וְכַרְמִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁווֹת בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלוֹתָם. וְזֶה טַעַם הַמִּנְיָן הַזֶּה שֶׁיִּמְנוּ הַמִּשְׁפָּחָה לְיוֹרְדֵי מִצְרַיִם וְלֹא יַזְכִּיר "לְגֻלְגְּלוֹתָם", וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּזְכִּיר מִסְפָּרָם בִּכְלָל. וּמַה שֶׁאָמַר ״לָרַב תַּרְבּוּ נַחֲלָתוֹ״ (במדבר כ״ו:נ״ד) בִּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁנָּטְלוּ אִישׁ לְפִי פְקוּדָיו לְגֻלְגְּלוֹתָם. וּמִפְּנֵי זֶה יַזְכִּיר בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ בַּחֲלוּקַּת הָאָרֶץ "לְמִשְׁפְּחוֹתָם", ״וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחוֹתָם״ (יהושע טו א), וְכֵן בְּכֻלָּם. אוֹ יִהְיֶה טַעַם "לְמִשְׁפְּחוֹתָם" לְכָל מִשְׁפְּחוֹת הַשֵּׁבֶט, אוֹ שֶׁחָלְקוּ הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחוֹתָם וְכָל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה הָיָה חֶלְקָם בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא תִתְעָרֵב בְּמִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת, וְהוּא הַנָּכוֹן בְּעֵינַי:

רבנו בחיי על במדבר כו, ה

חנוך משפחת החנוכי. פירש רש"י ז"ל לפי שהיו האומות מבזין אותן ואומרין על מה אלו מתיחסים על שבטיהם לבית אבותם, סבורין הם שלא שלטו המצריים בנשותיהם, לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם ה"א בתחלה ויו"ד בסוף, לומר מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם, וזהו שמפורש על ידי דוד ע"ה (תהילים קכ״ב:ד׳) ששם עלו שבטים שבטי י"ה עדות לישראל, השם הזה מעיד עליהם לשבטיהם. ולפיכך בכלן כתיב החנוכי הפלואי הכרמי החצרוני, אבל בימנה לא הוצרך להזכיר הימני לפי שהשם קבוע בו יו"ד בתחלה וה"א בסוף.

חזקוני על במדבר כו, ה

משפחת הפלאי משפחתו לא נתקימה רק בנמואל בן בנו שהרי אחיו נבלעו.

תולדות יצחק על במדבר כו, ה

בני שמעון בני גד בני יהודה ובאפרים הוסיף מלת אלה אלה בני אפרים למשפחותם ובני דן אלה בני דן לרמוז לעבודה זרה דירבעם דשני עגלים א' בבית אל וא' בבאר שבע לרמוז על אלה אלהיך ישראל:

אור החיים על במדבר כו, ה

משפחת החנכי. רבותינו זכרונם לברכה (ילקוט שמעוני במדבר תשע״ג) אמרו, וזה לשונם: אמר רב אידי, ה״א בריש דתבותא ויו״ד בסופה – י״ה מעיד עליהם שהם בני אבותיהם, ומה טעם? ״שבטי יה עדות״ וגו׳, עד כאן.

וראיתי לתת טעם למה נקבע בהם השם שלא כסדרו, ה״א בתחלה ויו״ד בסוף, בהקדים דבריהם ז״ל (תיקונים י׳) כי כללות נשמות ישראל הם מכסא כבודו יתברך אשר יקרא היכל קדשו ויתכנה בשם אדנ״י, וכפי מה שקדם לנו מאנשי אמת (טור שולחן ערוך אורח חיים סימן ה׳) כי יתחיב כל המוציא מפיו הזכרת השם לכון לאותיות המזכרות בפיו והנעלמות במחשבה, המזכרות שם אדנ״י, והנעלמות שם הוי״ה, גם יכון לשלוב האותיות שהוא סוד ״ה׳ בהיכל קדשו״ (תהילים י״א:ד׳), ומעתה בהשתלב שני שמות יעמדו יחד שתי אותיות ה׳ י׳, ה״א קודם ליו״ד, והם האותיות הנרשמות במשפחות בית ישראל, החנכי הפלאי, שקודמת ה״א ליו״ד שהם אותיות חותם ה׳ בהיכל קדשו, ויבנה משניהם שם י״ה הרמוז במאמר ״שבטי יה״.

העמק דבר על במדבר כו, ה

ראובן בכור ישראל. הקדים הכתוב לבאר מה שנמנה בראש ראובן ולא יהודה כמו שהיה עד כה משום שראובן היה בכור ישראל ע״כ היה ראוי ליקח חלקו בראשונה בנחלה. משום הכי נמנה כאן בראש:

חנוך. בכל המשפחות כתיב ל׳ בראש השם. זולת חנוך בן ראובן ותולע בן יששכר. ובבני מנשה משונה הלשון בבני גלעד דבכולהו לא כתיב בל׳ זולת לחלק. ואין דבר ריק בתורה. ונראה משום דכל המשפחות שבפרשה לא רק צאצאיהם נקראו על שמם. אלא אפי׳ צאצאי אחי אביהם שלא זכו לשם להקרא על שמו נבלעו במשפחה אחרת. תדע שהרי בני מנשה לא כתיב אלא משפחת המכירי ובספר יהושע י״ז כתיב מכיר בכור מנשה. הדבר מובן שהיו למנשה עוד בנים אלא שנקראו כולם ע״ש מכיר. וכן קרוב לומר דכל בני יעקב הולידו עוד בנים אחר שבאו למצרים. אלא שלא זכו להקרא בשם אלא מי שנולד בא״י כפרש״י בפסוק כ״ד לענין נכדי השבטים. וה״ה יש לומר על בניהם ממש. וא״כ י״ל דבכ״מ דכתיב בל׳ כמו לפלוא משפחת הפלאי. היינו שהיו הרבה מבני ראובן שנמשכו אחר משפחת פלאי. באשר היו מקורבים עם פלוא בעודו בחייו משא״כ חנוך ותולע. לא נקרא ע״ש כי אם זרע חנוך ותולע מש״ה כתיב חנוך הוא משפחתו:

מלבי"ם על במדבר כו, ה

בני ראובן הנכון בזה שראשי המשפחות הקבעו משבעים נפש שירדו למצרים שהם היו חשובים ונעשו ראשי משפחות, לבד מאלה שלא הולידו בנים או שלא רבו להחשב משפחה בפני עצמו, והיו מראובן ד' משפחות:

שפתי חכמים על במדבר כו, ה

ת ואם תאמר הא גבי עכו"ם גם כן כתיב הכי דכתיב וירד העמלקי והכנעני. ויש לומר אי הוה כתיב כאן בני ראובן משפחת החנוכי ולא כתיב חנוך לא היה קשה מידי כמו גבי העמלקי אבל עכשיו דכתיב בני ראובן חנוך משפחת החנוכי קשה למה הטיל ה"אמצד זה ויו"ד מצד זה:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
רְאוּבֵןרְאוּבֵן שם פרטי259
בְּכוֹרבְּכוֹר שם עצםב-כ-ר228
יִשְׂרָאֵליִשְׂרָאֵל שם פרטי541
בְּנֵיבֵּן שם עצם62
רְאוּבֵןרְאוּבֵן שם פרטי259
חֲנוֹךְחֲנוֹךְ שם פרטי84
מִשְׁפַּחַתמִשְׁפָּחָה שם עצםש-פ-ח828
הַחֲנֹכִיחֲנֹכִי שם תואר93
לְפַלּוּאפַּלּוּא שם פרטי147
מִשְׁפַּחַתמִשְׁפָּחָה שם עצםש-פ-ח828
הַפַּלֻּאִיפַּלֻּאִי שם תואר126
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Numbers – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תולדות יצחק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Toledot Yitzchak on Torah – תולדות יצחק, וורשא תרל"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Numbers – Vocalized Edition · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.