דלג לתוכן הראשי
כוונות

תולדות יצחק על במדבר פרק כו

רבי יצחק קארו · 2 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

במדבר כו, הרְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל בְּנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי לְפַלּוּא מִשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי

בני שמעון בני גד בני יהודה ובאפרים הוסיף מלת אלה אלה בני אפרים למשפחותם ובני דן אלה בני דן לרמוז לעבודה זרה דירבעם דשני עגלים א' בבית אל וא' בבאר שבע לרמוז על אלה אלהיך ישראל:

במדבר כו, סהכִּי־אָמַר יְהוָה לָהֶם מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא־נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם־כָּלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן

ולא נותר מהם איש ארז"ל ולא אשה שלא היו הנשים בגזרת המדבר ולזה נסמכה פרשת בנות צלפחד לפקודי ישראל שהאנשים היו שונאין את הארץ ואמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה אבל הנשים מחבבות את הארץ שאמרו תנה לנו אחוזה:

מקורות הנוסח של הפירושים

  • תולדות יצחק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Toledot Yitzchak on Torah – תולדות יצחק, וורשא תרל"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.