במדבר טז, ט

ולעמד לפני העדה. לשיר על הדוכן:

הַזְעֵר לְכוֹן אֲרֵי אַפְרֵשׁ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל יָתְכוֹן מִכְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל לְקֳרָבָא יָתְכוֹן קֳדָמוֹהִי לְמִפְלַח יָת פּוּלְחַן מַשְׁכְּנָא דַיְיָ וּלְמֵקַם קֳדָם כְּנִשְׁתָּא לְשַׁמָשׁוּתְהוֹן

הַזְעֵירָא הִיא לְכוֹן אֲרוּם אַפְרֵישׁ אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל יַתְכוֹן מִן כְּנִישְׁתָּא דְיִשְרָאֵל לְקָרָבָא יַתְכוֹן לְשִׁימוּשֵׁיהּ לְמִפְלַח יַת פּוּלְחַן מַשְׁכְּנָא דַיְיָ וּלְמֵיקוּם קֳדָם כְּנִישְׁתָּא לְשַׁמְשׁוּתְהוֹן

המעט. הדבר מעט הוא אצלכם:

לפני העדה לשרתם. בהביאם את עולותיהם ואת זבחיהם:

ולעמוד לפני העדה לשרתם. לשרת את האל יתעלה בשיר ואת משכנו בעבודת משא וזולתו ורצה שתעשו זה השרות לפני העדה להודיעם חסרונם שנפסלו הם מן העבודה ואתם נבחרתם תחתם:

המעט מכם. דבר מועט הוא אצלכם כשאתם מתעסקין בעבודת משכן ה'.

ולעמוד לפני העדה לשרתם. בהבאת קרבנותם.

המעט מכם. וכי דבר מועט הוא בעיניכם שלא דיי לכם בכך שאתם מבקשים גם כהונה:

המעט מכם וגו'. לכם לא נאמר אלא מכם, לפי שמדבר על המרד והמעל היוצא מכם וכי דבר מועט וקטן הוא מרד כזה שמי שנותנין לו איזו מינוי יערער על שלא נתנו לו עוד מינוי גדול מזה וי"א שמדבר כלפי המיעוט שהלוים המעטים מכל השבטים, כי הבדיל ה' אתכם וגו' והיינו לעבודת ארון המכלה בכם, ובקשתם גם כהונה ותסתכנו ביותר כי כל הקרב הקרב ביותר אל ארון ברית ה' מסוכן ביותר, ואהרן מה הוא. כי לעולם היה עניו ביותר ואינו מחשיב את עצמו לכלום ע"כ הוא מתקיים אע"פ שהוא קרוב אל ה' ביותר כמ"ש (סנהדרין יד.) הוי קבל וקיים, אבל כל מי שאינו בערכו בגדר הענוה אינו מתקיים אם יבא לפני ה' בלב גס.

המעט מכם. לפי׳ המפרשים המעט לכם מיבעי. אלא ה״פ. וכי עון קל הוא שאתם באמת מוכשרים להשיג רוה״ק ונבואה ע״י מה שהבדיל למשכן ה׳:

ולעמוד לפני העדה לשרתם. בכל דבר שבין אדם לשמים בתפלה וכדומה כמש״כ בספר דברים י׳ ח׳ וכ״ז גורם אהבת ה׳. ובכ״ז ובקשתם גם כהנה. ואם כן אות הוא שלא משום שאתם מבקשים חסידות ואהבת ה׳ אתם נכנסים לתגר הלז. אלא משום כבוד הכהונה. וכי עון קל הוא בעיניכם לבקש להשתמש בתגא של עבודה לכבוד עצמו. וזה עצמו כדאי למנוע מכם תאוה זו. דבאמת מעלת הכהונה אינה ראויה כי אם למי שזוכה לעשות מעשיו אך לשם שמים ולא לכבוד עצמו. וע׳ מש״כ בספר שמות כ״ח ל״ה:

המעט מכם ר"ל למה עוררת את הריב הזה שהיא עתה נוגע לך ולשבט לוי בכלל, שהשבט זכה למעלת הלויה שבזה התעלו נגד כלל ישראל להיות קרובים אל ה' מכלם, [א] בעבודת המשכן, [ב] במה שהם משרתי העדה בקדש ושלוחיהם: