במדבר טו, כט

יַצִיבָא בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְגִיוֹרָא דְיִתְגַיַר בֵּינֵיהוֹן אוֹרַיְתָא חֲדָא יְהֵי לְכוֹן לִדְיַעְבֵּד בְּשָׁלוּ

יַצִיבָא בִּבְנֵי יִשְרָאֵל וּלְגִיוֹרֵי דְמִתְגַיְירִין בֵּינֵיכוֹן (א"ה צ"ל בֵּינֵיהוֹן) אוֹרַיְיתָא חֲדָא יְהֵי לְכוֹן וּלְמַאן דְיֶעֱבַד בְּשָׁלוּ

תורה אחת. כזאת תורת החטאת:

תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה. האי לעושה בשגגה מיותר. ומכאן דרשו חז״ל יבמות פ״א ובכ״מ שהוקשו כל חייבי שגגות לע״ז שאין מביאין חטאת אלא על ח״כ כע״ז. ולפי הפשט ה״פ. באשר החמיר הכתוב בשגגת ע״ז להביא דוקא עז כי היכי דלהוי ליה כיסופא כדאיתא בסוטה דף ל״ב. וס״ד דדוקא ישראל שאינו רגיל לחטוא בע״ז החמורה אם לא שכבר היה נפש השוגגת בכמה איסורים כמש״כ. משא״כ גר שהרגלו בע״ז ומש״ה עלול להגיע לע״ז בשגגה אפי׳ היה נזהר הרבה בשארי דברים. א״כ אפשר שיהא מביא כבשה או שעירה כמו בחטאת חלב. והא דכתיב לעיל חקה אחת לכם ולגר הגר. היינו דוקא במקום דס״ד דגר גרע מישראל הוא דהשוה הכתוב בכ״מ. כמו בפרשת נסכים ועוד פרשיות בזה השוה הכתוב גר לכל ישראל. אבל כאן הייתי אומר דגר עדיף מישראל. מש״ה חזר ופירש דמכ״מ לא חלקה תורה לעושה בשגגה:

האזרח בבני ישראל גרסת הספרים פרשתי בפי' הספרא אחרי (סי' עה), אולם הגם שהפי' חריף בכ"ז קשה להלום גירסא זו דהא נשים מביאות חטאת ע"ז כאנשים, ודברי המפרשים דחוקים, וע"כ החזקתי גירסת הגר"א שבא לרבות גרים, ובמ"ש ד"א וכו' והגרים נצטוו צ"ל הגוים, כמו שהעתקתי בפנים:

תורה אחת יהיה לכם ר"ל שבקרבן זה השוה המשיח והנשיא עם היחיד, וכבר למד למוד זה בעצמו למעלה (סי' לט) ממה שכתוב כי לכל העם בשגגה ללמד שהשוו בחטאת הצבור ופה למד שהשוו בחטאת היחיד:

לעושה בשגגה ר"ל תורה יהיה לכם היינו לאזרח ולגר, ותורה אחת יהיה לעושה בשגגה, שצריך שידמה לעכו"ם שיהיה במעשה לא בשוא"ת ושיהיה זדונה כרת ואז שגגתה חטאת, וכמ"ש בספרא ויקרא (סוף סי' קצו) וכדמקרי ליה ריב"ל לבריה (יבמות דף ט שבת דף סט הוריות דף ח):