ליל הטבילה – זמנו, הלכותיו וצניעותו

זמן הטבילה

השולחן ערוך (יורה דעה קצז, ג) קובע שאסור לטבול ביום השביעי, ואפילו מי שדוחה את הטבילה ליום השמיני או התשיעי לא תטבול ביום, ״משום סרך בתה״ – שלא יבואו לטעות ולטבול ביום השביעי. כשיש אונס, כמו פחד או קור, אפשר במקרים מסוימים לטבול ביום השמיני (שם, ד), אבל לעולם לא ביום השביעי. כלה שטובלת לפני החופה רשאית לטבול ביום, לפי הרמ״א (שם, ג).

טבילה בזמנה

״אם בעלה בעיר, מצוה לטבול בזמנה״ (שו״ע קצז, ב). הקיצור (קסב, א) מביא את דברי חז״ל על החשיבות שלא לבטל את המצווה אפילו לילה אחד. עד הטבילה כל ההרחקות נמשכות (קיצור קנג, טו). אם יש סיבה לדחות – שואלים רב.

כשהבעל אינו בעיר הדין שונה, ויש לכך השלכה גם על טבילה בליל שבת (רמ״א שם). מכל מקום, כל עוד לא טבלה – בני הזוג נשארים בהרחקות, גם אם עברו ימים רבים.

צניעות ליל הטבילה

הרמ״א (יורה דעה קצח, מח) והקיצור (קסב, י) כותבים ש״יש לאשה להיות צנועה בליל טבילתה״, ושנהגו הנשים להסתיר את ליל הטבילה ולא ללכת לפני הבריות. המקוואות בימינו בנויים כך שאפשר לבוא ולצאת בשקט ובפרטיות. הרמ״א מביא גם מנהג שבצאתה מן הטבילה תפגוש תחילה חברתה.

הצניעות היא גם בדיבור: ליל הטבילה הוא עניין פרטי של בני הזוג, ואין מספרים עליו.

שבת, חג וימים מיוחדים

הרמ״א (קצז, ב) מתיר לטבול בליל שבת כשזה זמן הטבילה ולא ניתן היה לטבול קודם, ובעלה בעיר; ויש פרטים נוספים. כשהטבילה חלה בליל שבת, החפיפה נעשית ביום שישי ומסיימים לפני השקיעה (קיצור קס, ה); כשהיא חלה במוצאי שבת – שואלים מורה הוראה איך לנהוג בחפיפה (קיצור קס, ו).

ליל טבילה שחל בתשעה באב – לא טובלים בו (שו״ע אורח חיים תקנד, ח), ויש עוד ימים מיוחדים כמו יום הכיפורים. מחשבון ימי הטהרה מציין כשליל הטבילה חל בשבת, ביום טוב או ביום צום, כדי שיהיה זמן לברר מראש.

טעויות נפוצות

• לטבול ביום השביעי לפני צאת הכוכבים.
• לדחות את הטבילה בלי סיבה כשהבעל בעיר.
• לספר לאחרים על ליל הטבילה.
• לגלות ביום שישי שהטבילה בליל שבת – כדאי לבדוק את התאריכים מראש.