דלג לתוכן הראשי
כוונות

טהרת המשפחה

טבילה במקווה – עקרונות והכנות (חפיפה ועיון)

הטבילה במקווה כשר היא שמסיימת את דין הנידה, ורחיצה באמבטיה או במקלחת אינה מועילה (שו״ע יו״ד רא, א). לפני הטבילה מתכוננים: חפיפה – רחיצה וסירוק יסודיים, לכתחילה סמוך לטבילה; ועיון – בדיקה שאין על הגוף דבר שחוצץ. טובלים את כל הגוף בבת אחת, בנוכחות אישה שמשגיחה, ומברכים ״על הטבילה״ – לפי מרן לפני הטבילה, ולפי הרמ״א אחריה.

למה דווקא מקווה

הרמב״ם (מקוואות א, א) כותב שכל הטמאים אין להם טהרה ״אלא בטבילה במים הנקוים בקרקע״. השולחן ערוך (יורה דעה רא, א) מדגיש שגם רחיצה בכל המים שבעולם אינה מועילה, אלא טבילה במקווה או במעיין שיש בהם ארבעים סאה. הרמב״ם מסיים את הלכות מקוואות (יא, יב) בכך שהטבילה היא חוק, ו״הדבר תלוי בכוונת הלב״. ראו מקווה – מהו ומבנהו.

חפיפה ועיון

החפיפה היא רחיצה וסירוק יסודיים של כל הגוף והשיער, כדי שלא יישאר דבר שחוצץ (שו״ע יו״ד קצט, א; קיצור קס). החפיפה במקום השיער נעשית במים חמים ולא בדבר שמסבך את השיער (שו״ע קצט, ב). לכתחילה היא סמוך לטבילה: ״המנהג הכשר שתתחיל לחוף מבעוד יום ועוסקת בחפיפה עד שתחשך״ (שם, ג). בשעת הדחק יש היתרים, ובטבילה במוצאי שבת יש סדר מיוחד (שם, ד).

אחרי החפיפה – העיון: מסתכלים וממששים שאין על הגוף דבר שחוצץ. במקוואות יש חדרי הכנה ורשימות בדיקה שעוזרות לעשות זאת בסדר.

חציצה

צריך לטבול את כל הגוף בבת אחת, בלי שום דבר חוצץ (שו״ע יו״ד קצח, א). הכלל: דבר שרוב בני האדם מקפידים עליו – חוצץ, גם אם היא עצמה אינה מקפידה; ודבר שמכסה את רוב הגוף – חוצץ גם בלי הקפדה. הרמ״א מוסיף שלכתחילה לא טובלים גם עם דבר שאינו חוצץ. נהגו גם לקצוץ את הציפורניים לפני הטבילה (שם, יח). בדברים קבועים – כמו טיפולי שיניים, תחבושות או תכשיטים שאינם יורדים – שואלים רב מראש.

גם המשנה מונה דברים שחוצצים באדם (מקוואות ט), והגמרא (נדה סו ע״ב) דנה במה שנמצא אחרי הטבילה.

הטבילה והברכה

בשעת הטבילה עומדת לידה אישה יהודייה בוגרת – בימינו הבלנית – שמשגיחה שכל הגוף והשיער נכנסו למים (קיצור קסב, ו). לא עומדים על דבר בשעת הטבילה (שם, ד).

הברכה היא ״אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה״. לפי מרן (שו״ע יו״ד ר) מברכים לפני הטבילה; והרמ״א מביא שיש אומרים לברך אחרי הטבילה, ״וכן נוהגים״ באשכנז. גם במספר הטבילות יש מנהגים שונים. הבלנית מכירה את המנהגים, ובשאלה – שואלים רב.

סדר ההכנה בקווים כלליים

  1. חפיפה – רחיצה יסודית של הגוף וחפיפת השיער במים חמים, וסירוק.
  2. ניקוי ציפורניים והסרת כל מה שיכול לחצוץ: תכשיטים, איפור וכדומה.
  3. עיון – בדיקה של כל הגוף שאין עליו דבר חוצץ.
  4. טבילה של כל הגוף בבת אחת, בהשגחת הבלנית.
  5. ברכה – לפני הטבילה או אחריה, לפי המנהג.

טעויות נפוצות

  • לחשוב שמקלחת או אמבטיה יכולות להחליף טבילה במקווה.
  • לחפוף בחיפזון – החפיפה צריכה להיעשות בנחת ובקפידה.
  • להשאיר דבר קבוע על הגוף בלי לשאול מראש.
  • לטבול בלי השגחה – צריכה לעמוד לידה אישה שתראה שכל השיער נכנס למים.

שאלות נפוצות

האם מקלחת יכולה להחליף את הטבילה?

לא. רק טבילה במקווה כשר או במעיין כשר מסיימת את דין הנידה (שו״ע יו״ד רא, א).

האם חייבים בלנית?

צריכה לעמוד לידה אישה יהודייה בוגרת שתראה שהטבילה נעשתה כראוי. בימינו זה תפקיד הבלנית. אם אין – לשאול רב.

מה עושים אם אחרי הטבילה נמצא דבר שאולי חצץ?

יש בזה פרטים רבים (לפי סוג הדבר ומקומו), ולפעמים צריך לטבול שוב. יש לשאול רב.

אפשר לעשות את החפיפה בבית?

כן, ונוהגות לסרוק את השיער שוב במקווה. לכתחילה החפיפה סמוכה לטבילה; בשעת הדחק יש הקלות – לשאול רב.

עוד בטהרת המשפחה

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.