מה זה חליצה ומתי עושים אותה?

המקור

התורה (דברים כה, ה–י) מצווה: אם ימות אחד האחים ״ובן אין לו״, אחיו ייבם את אשתו. ואם אינו רוצה – ״ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים, וחלצה נעלו מעל רגלו, וירקה בפניו״.

מתי

כשאדם נפטר ולא השאיר שום צאצא חי – לא בן, לא בת, לא נכד – ויש לו אח מאותו אב. אם השאיר ילדים, אפילו מאישה אחרת, אין ייבום ואין חליצה. כל עוד לא נעשתה חליצה, האלמנה אינה יכולה להינשא לאחר.

איך

השולחן ערוך (אה״ע קסט, א) קובע: ״מצות חליצה בג׳ דיינים ישראלים״. בית הדין מכין נעל מיוחדת, האישה מתירה את רצועותיה וחולצת אותה מרגל היבם, יורקת לפניו, ואומרת את הפסוקים. בית הדין מוציא לה שטר חליצה.

ייבום או חליצה

נחלקו הפוסקים איזו מצווה קודמת (אה״ע קסה, א). בישראל, הרבנות הראשית תיקנה שלא לייבם בימינו אלא לחלוץ, וכך נוהגים. ראו מה זה ייבום?.

יבם שמסרב

כשהיבם מסרב לחלוץ – בית הדין פועל לשכנע ולפעמים לכפות. זה מצב קשה, ויש הסכמים לפני הנישואין שנועדו למנוע אותו.