מה זה ייבום?

המצווה

השולחן ערוך (אה״ע קנו, א) פותח: ״מי שמת אחיו מאביו ולא הניח זרע – מצוה לייבם את אשתו... דכתיב כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו, יבמה יבא עליה״. מטרת המצווה – שזכרו של הנפטר לא ימחה.

מתי חלה

רק כשהנפטר לא השאיר שום צאצא, והאח הוא מאותו אב. אישה שבעלה נפטר ויש לו ילדים – אינה זקוקה לייבום, ומותרת להינשא מיד אחרי זמן ההמתנה הרגיל.

ייבום או חליצה

כבר בגמרא נחלקו אם ״מצוות ייבום קודמת״ או ״מצוות חליצה קודמת״. השולחן ערוך (אה״ע קסה, א) מביא את שתי הדעות. החשש הוא שהאח לא ייבם לשם מצווה אלא לשם נוי או ממון.

בימינו

בקהילות אשכנז נהגו כבר מזמן לחלוץ ולא לייבם, ובישראל תיקנה הרבנות הראשית שלא לייבם אלא לחלוץ – גם בקהילות שבעבר נהגו לייבם. גם מי שאינו נשוי לאחר עדיין חייב בחליצה כדי להתיר את האלמנה.

משמעות

ספר רות מתאר את מנהג ה״גאולה״, שקרוב משפחה נשא את רות כדי להקים שם למת – ומשם יצא בית דוד. ראו מה זה חליצה?.