האם מותר לתת צדקה לגוי?

המקור

בגמרא (גיטין סא, א) נאמר: ״תנו רבנן: מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל, ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל, וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל – מפני דרכי שלום״. וכך מביא הרמ״א (יו״ד רנא, א): ״ומפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום״.

דרכי שלום

״דרכי שלום״ אינו רק שיקול טקטי. הרמב״ם ובעלי המוסר הדגישו שדרכי התורה הן ״דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום״, ושהקב״ה ״טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו״. יהודי שנותן לעני שאינו יהודי – מקדש שם שמיים ומראה את פני התורה.

סדר קדימויות

עם זאת, בצדקה יש סדר: קרובים קודמים לרחוקים, עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת, ועניי ישראל קודמים (סדר הקדימויות בצדקה). לכן מי שתקציב הצדקה שלו מוגבל – יקדים את עניי ישראל. וכשמדובר בכספי מעשר – רבים נוהגים להקדיש אותם לעניי ישראל ולמוסדות תורה, ולתת לעניי נכרים מכסף אחר; ויש מקילים כשיש בדבר משום דרכי שלום.

גם בחסד

באותה ברייתא נזכרו גם ביקור חולים וקבורת מתים. כלומר, היחס לנזקק שאינו יהודי אינו מצטמצם בכסף: עזרה בדרך, מילה טובה, ביקור חולה בבית החולים – כולם בכלל ״דרכי שלום״, וכולם מקדשים שם שמיים.

בפועל

קבצן ברחוב שאינו יהודי, עמותה כללית לנזקקים, תרומה במקרה אסון – כל אלה בכלל ״מפרנסים עניי נכרים״. יש פוסקים שהסתייגו מתרומה למוסדות של דת אחרת או לגופים שפועלים נגד עם ישראל, ובשאלות כאלה – שואלים רב. ראו גם למי מותר לתת מעשר.