האם צריך לתת לכל עני שמבקש ברחוב?

לא להחזיר ריקם

השולחן ערוך (יו״ד רמט, ד) כותב: ״אם שאל לו העני ואין לו מה יתן לו – לא יגער בו ויגביה קולו עליו, אלא יפייסנו בדברים ויראה לבו הטוב שרצונו ליתן לו אלא שאין ידו משגת״. והרמ״א מוסיף: ״ואסור להחזיר העני השואל ריקם, אפילו אין נותן לו רק גרוגרת אחת״.

מתנה מועטת

״עני המחזר על הפתחים – אין נותנין לו מהקופה מתנה מרובה, אלא מתנה מועטת״ (יו״ד רנ, ג). כלומר, למי שמבקש ברחוב או בבית הכנסת – די בסכום קטן, ואין חובה ״לפתור״ את כל צרכיו. החובה הגדולה יותר היא כלפי עניים מוכרים בקהילה, שהקופה הציבורית מטפלת בהם.

ומה אם הוא רמאי

״מי שבא ואמר האכילוני – אין בודקין אחריו אם הוא רמאי, אלא מאכילין אותו מיד״ (יו״ד רנא, י). מי שמבקש כסף לדבר גדול – מותר לבדוק. חז״ל אמרו שצריך להחזיק טובה לרמאים, שבזכותם איננו חוטאים כשאנו מתעלמים מעניים אמיתיים. מי שיודע בוודאות שאדם מסוים רמאי – אינו חייב לתת לו.

בפועל

רבים נוהגים להחזיק מטבעות בכיס כדי לתת לכל מבקש, ולהחשיב זאת ממעשר. אחרים מעדיפים לתת למוסדות מסודרים, ולמבקש ברחוב נותנים סכום סמלי בפנים יפות. העיקר – לא להתעלם, לא להעליב ולא להלבין פנים.

בבית הכנסת

יש מקומות שבהם מבקשים בזמן התפילה; נוהגים לתת בין הפרקים ולא באמצע תפילת שמונה עשרה.