האם מותר לגלוש באינטרנט?

כלי – לא מטרה

האינטרנט אינו מופיע בספרי הפוסקים הקדומים, אבל העקרונות ברורים. כמו כל כלי, אפשר להשתמש בו לקדושה – ללמוד תורה, לשמוע שיעורים, לעבוד ולפרנס בכבוד, לעזור לאחרים – ואפשר להשתמש בו לדברים אסורים. השאלה איננה ״מותר או אסור״ באופן כללי, אלא איך ובאיזה אופן.

שמירת העיניים

התורה אומרת ״ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם״ (במדבר טו, לט), והגמרא (ברכות יב, ב) מפרשת: ״אחרי עיניכם – זה הרהור עבירה״. אתרים ותכנים שיש בהם פריצות, לשון הרע, ליצנות וכפירה – אסורים בצפייה. באינטרנט קל מאוד להיחשף אליהם בלי כוונה, ולכן נדרשת שמירה.

סינון

פוסקי זמננו מכל הציבורים מורים להשתמש בסינון אינטרנט מתאים, במיוחד בבית שיש בו ילדים ובמכשירים אישיים. רמת הסינון תלויה בצורך ובמנהג הקהילה: יש ״רשימה לבנה״ שמאפשרת רק אתרים מאושרים, ויש סינון רחב יותר. הורים חייבים לשים לב במיוחד לילדים ולמתבגרים, שהחשיפה מזיקה להם יותר.

בזבוז זמן

מעבר לאיסורים המפורשים, יש גם שאלה של זמן: גלישה ממושכת ברשתות חברתיות, בסרטונים ובחדשות שוחקת את הזמן ללימוד, למשפחה ולמנוחה. ״ודברת בם – ולא בדברים בטלים״. מי ששם לב שהוא מבזבז שעות – כדאי שיקבע לעצמו גבולות.

בציבור החרדי

גדולי התורה בציבור החרדי קבעו הגבלות חמורות יותר: אינטרנט רק לצורך פרנסה ועם סינון מחמיר, והימנעות מסמארטפון לא מסונן. מי שמשתייך לקהילה כזאת – ינהג לפי הוראות רבניה.

לשבת

בשבת וביום טוב – השימוש באינטרנט אסור כמובן, משום הפעלת חשמל ומלאכות נוספות.