האם עונים אמן על ברכה בשידור ישיר ברדיו או בזום?

מתי עונים אמן

השולחן ערוך (או״ח קכד, ח) מזהיר שלא לענות ״אמן יתומה״ – אמן על ברכה שלא שמע. הרמ״א מוסיף שיש מחמירים שלא לענות כשאינו יודע על איזו ברכה עונה. כלומר, העיקר הוא לשמוע ולדעת שהברכה נאמרה עכשיו, ולדעת מהי.

שידור ישיר

בשידור ישיר, הקול של המברך מגיע לאוזן השומע תוך שבריר שנייה, והשומע יודע בדיוק איזו ברכה נאמרת. לכן רוב פוסקי זמננו כתבו שעונים אמן – זו ברכה שנאמרה עכשיו, ושמעו אותה. כך גם בקדיש ובקדושה ששומעים בשידור ישיר, יש מי שכתבו שעונים, אבל אין זה מצטרף למניין.

לצאת ידי חובה

שאלה אחרת היא האם יוצאים ידי חובה בשמיעה דרך מכשיר – למשל לשמוע קריאת מגילה, קידוש או תקיעת שופר בטלפון. כאן רוב הפוסקים כתבו שאין יוצאים: הקול שמגיע מהרמקול אינו קולו של האדם עצמו, אלא קול חשמלי שנוצר מחדש. לכן מי שצריך לצאת ידי חובה – צריך לשמוע באופן ישיר. בשעת דחק, יש מי שהורו לשמוע בכל זאת ולענות אמן, אבל לא לסמוך על זה לצאת ידי חובה.

הקלטה

על ברכה מוקלטת – אין עונים אמן כלל, כי אין כאן ברכה שנאמרת עכשיו, אלא שחזור של קול.

מניין בזום

תפילה במניין דורשת עשרה במקום אחד. מי שמשתתף בתפילה בזום – אינו נמנה למניין, ואינו יוצא ידי חובת ״תפילה בציבור״, אף שיכול לענות אמן.