האם מותר ללמוד תורה בטלפון בשירותים?

אסור אפילו להרהר

השולחן ערוך (או״ח פה, ב) כותב: ״אפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ובמקום הטנופת״. הרמ״א מוסיף שאפילו הלכות המרחץ אסור ללמוד במרחץ. הקיצור (ה, ב) מביא את הדין. האיסור הוא על עצם העיסוק בתורה – בפה, בקריאה או במחשבה – ולא רק על הספר.

הטלפון אינו פותר את הבעיה

יש מי שחושבים שכיוון שאין כאן ״ספר״ ממש, מותר לקרוא בטלפון. אבל האיסור אינו רק משום כבוד הספר, אלא משום כבוד התורה עצמה: אסור להתעסק בדברי קדושה במקום מטונף. לכן קריאה של דבר תורה, הלכה, תהילים או שיעור מוקלט – אסורה שם, בין בטלפון ובין בספר. גם האזנה לשיעור תורה באוזניות בשירותים – אסורה מאותו טעם.

להכניס את הטלפון

שאלה אחרת היא אם מותר להכניס לשירותים טלפון שיש בו אפליקציות של ספרי קודש. רוב הפוסקים בזמננו מקלים: האותיות על המסך אינן כתב של ממש, אלא תאורה שמשתנה, וכשהמסך סגור – אין בו אותיות כלל. לכן מותר להכניס את הטלפון כשהוא בכיס או כשאין על המסך תוכן של קדושה. יש מי שמחמירים לסגור את אפליקציית הקודש לפני הכניסה.

ומה מותר לקרוא שם

השולחן ערוך שם מתיר ״דברים של חול״. מותר לקרוא חדשות, מיילים של עבודה וכדומה (אם אין בהם דברי תורה) – אם כי מבחינת צניעות ודרך ארץ, ראוי לצמצם את השהייה בשירותים. ומי שנזדמן לו להפריש אדם מאיסור – מותר לו לומר לו את ההלכה גם שם, כמבואר בסעיף.