האם תינוק שנולד נימול צריך ברית?

הדין

השולחן ערוך (יו״ד רסג, ד) פוסק: ״נולד כשהוא מהול – צריך להטיף ממנו דם ברית, ומיהו בנחת, וצריכה מילתא למבדקה יפה יפה בידים ובמראית עינים, ולא בפרזלא דלא לעייק ליה״. כלומר, צריך לבדוק היטב אם באמת אין ערלה, ואז להוציא טיפת דם בזהירות.

למה צריך

מצוות המילה היא ״ונמלתם את בשר ערלתכם, והיה לאות ברית״. גם כשאין ערלה, יש צורך באות ברית – דם הברית – כדי שהתינוק ייכנס לברית באופן מעשי. יש פוסקים שהסבירו שמא יש ערלה כבושה שאינה נראית, ולכן מטיפים דם מספק.

בזהירות

השולחן ערוך מדגיש: ״ורואים ונזהרים היאך מלין אותו, וממתינים לו הרבה, ואין חוששין ליום שמיני, שלא יביאוהו לידי סכנה״. כלומר, אין דוחקים לעשות את ההטפה ביום השמיני אם יש ספק רפואי, וממתינים עד שיהיה בטוח. ההחלטה נעשית על ידי מוהל מומחה, ובמקרים מסוימים בהתייעצות עם רופא.

ברכה

נחלקו הפוסקים אם מברכים ״על המילה״ על הטפת דם ברית. המנהג הרווח הוא שלא לברך, כי יש ספק אם זו מילה של תורה. בטקס עצמו קוראים לתינוק שם כרגיל, ואפשר לעשות סעודת מצווה.

מקרים דומים

הטפת דם ברית נעשית גם למי שנימול בלי מסורת הלכתית – למשל מילה רפואית בבית חולים – ולגר שהיה נימול לפני הגיור. בכל המקרים צריך מוהל בקי שיבדוק. ראו סדר ברית מילה וברית מילה למבוגר.