מה זה כולל ואברך?

המילים

״אברך״ הוא כינוי קדום – כך קראו לפני יוסף: ״ויקראו לפניו אברך״, וחז״ל דרשו ״אב בחכמה ורך בשנים״. בדורות האחרונים המילה משמשת לאדם נשוי צעיר שלומד תורה. ״כולל״ הוא שם המוסד – בתחילה ״כולל״ היה קופה משותפת של קהילה (כמו ״כולל ווארשא״ בירושלים), ולאחר מכן כך נקרא בית המדרש לאברכים.

מה עושים בכולל

האברכים לומדים בחברותות ובשיעורים, לעיתים בסדר קבוע של בוקר, צהריים וערב. יש כוללים ללימוד גמרא בעיון, כוללים להלכה ולהסמכה לרבנות, כוללים לדיינות, וכוללי ערב לאנשים עובדים שקובעים עיתים לתורה אחרי יום העבודה.

המחלוקת על המלגה

הרמב״ם (הלכות תלמוד תורה ג, י) כותב בחריפות: ״כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את השם ובזה את התורה״. גם הרמ״א (יו״ד רמו, כא) משבח את מי ״שמתפרנס ממעשה ידיו״. מאידך, הרמ״א עצמו שם מביא ש״נהגו בכל מקומות ישראל שהרב של עיר יש לו הכנסה וספוק מאנשי העיר״, ו״יש מקילין עוד לומר דמותר לחכם ולתלמידיו לקבל הספקות מן הנותנים כדי להחזיק ידי לומדי תורה״. ופוסקים רבים כתבו שבדורות האחרונים, כשהתורה עלולה להשתכח, יש צורך שקבוצה מסוימת תעסוק בה כל היום בתמיכת הציבור – כמו ״שבט לוי״.

יששכר וזבולון

רעיון מוכר הוא ״שותפות יששכר וזבולון״: מי שעובד ותומך בלומד תורה – שותף בשכר לימודו. חז״ל למדו זאת מברכת משה: ״שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך״.

כמה זמן

יש אברכים שלומדים שנים ספורות אחרי החתונה ואחר כך יוצאים לעבודה, יש שממשיכים להוראה ולרבנות, ויש שמשלבים לימוד ועבודה. ההחלטה היא אישית ומשפחתית, ונעשית בהתייעצות עם רב ובהסכמת בני הזוג.