האם מבוגר שלא נימול צריך ברית מילה?

החובה

השולחן ערוך (יו״ד רסא, א) פוסק: ״אם לא מל האב את בנו – חייבים בית דין למולו, ואם לא מלוהו בית דין – חייב הוא כשיגדיל למול את עצמו״. הרמ״א מוסיף ש״בכל יום עוברים״ על המצווה. הרמב״ם (הלכות מילה א, ב) כותב: ״כל יום ויום שיעבור עליו משיגדל ולא ימול את עצמו – הרי הוא מבטל מצות עשה״.

לא אשמתו

רבים מהיהודים שלא נימולו – עולים מברית המועצות לשעבר או בנים למשפחות שהתרחקו – לא נשאו בכך שום אשמה. אין זה פוגע ביהדותם כלל: יהודי שלא נימול הוא יהודי גמור. אבל המצווה מוטלת עליו מעכשיו, ויש בה זכות גדולה. דוד המלך, כשנכנס למרחץ וראה עצמו בלי מצוות, ״נזכר במילה שבבשרו ונתיישבה דעתו״ (מנחות מג, ב).

איך זה נעשה

ברית למבוגר נעשית בידי מוהל מומחה שעושה גם בריתות למבוגרים, לרוב בשיתוף רופא, במרפאה או בבית חולים ובהרדמה מקומית או כללית לפי הצורך. יש בישראל ארגונים שמסייעים בזה, לרבות במימון. ההחלטה על אופן ההרדמה ועל הזמן היא רפואית – יש להתייעץ עם רופא.

הברכות

המבוגר עצמו מברך ״אשר קדשנו במצוותיו וצוונו למול״ (יש שמברכים ״להיכנס בבריתו של אברהם אבינו״), ומברך ״שהחיינו״. נותנים לו שם עברי אם אין לו, ועורכים סעודת מצווה. הברית אינה דוחה שבת ויום טוב, כי היא שלא בזמנה.

מי שיש לו בעיה רפואית

מי שהמילה מסוכנת לו – פטור, ש״סכנת נפשות דוחה את הכל״ (רמב״ם מילה א, יח). ההכרעה בזה היא של רופא, יחד עם רב.