האם צריך מזוזה בבית מלון או בצימר?

הדין

השולחן ערוך (יו״ד רפו, כב) פוסק: ״השוכר בית בחוצה לארץ, והדר בפונדק בארץ ישראל – פטור ממזוזה שלשים יום, והשוכר בית בארץ ישראל – חייב במזוזה מיד, משום ישוב ארץ ישראל״. ״פונדק״ הוא מקום לינה זמני – כמו בית מלון, אכסניה או צימר של ימינו.

האורח

מי שמגיע לבית מלון או לצימר לכמה ימים – אינו צריך להביא מזוזה ולקבוע אותה בחדר. גם כשהחדר אין בו מזוזה, מותר לישון בו כרגיל. כך גם מי שמתארח אצל חברים או משפחה – החובה היא על בעל הבית, לא על האורח.

בעל המלון

בעל מלון יהודי חייב לקבוע מזוזות בפתחי החדרים, בפתח הכניסה, בחדר האוכל ובשאר חדרים שמשמשים לדירה ולשימוש קבוע, כמו כל בית. מערכות כשרות מקפידות לרוב שיהיו מזוזות בכל החדרים. אורח שמגלה שאין מזוזה בחדר – יכול להעיר לבעלים בעדינות.

דירה לתקופה ארוכה

מי ששוכר דירת נופש או צימר לחודש ויותר בארץ ישראל – הדין שונה: זו כבר ״שכירות בית״, והוא חייב במזוזה מיד, כמו כל שוכר. בחוץ לארץ – השוכר חייב אחרי שלושים יום. אם המשכיר אינו יהודי – בסוף השהייה מורידים את המזוזות, כדי שלא יבואו לידי ביזיון.

חו״ל

במלון בחוץ לארץ שבעליו אינם יהודים – הבית אינו של ישראל, ואין חובה לקבוע מזוזה. יש מטיילים שקובעים מזוזה זמנית בדבק או בסלוטייפ, בלי ברכה, ומסירים אותה בעזיבה – אבל אין בזה חובה.