איך אומרים כשמזכירים הורה שנפטר?

המקור

השולחן ערוך (יו״ד רמ, ט) קובע: ״חייב לכבדו אפילו אחר מותו. כיצד? היה אומר דבר שמועה מפיו, אומר: כך אמר אבא מארי, הריני כפרת משכבו – אם הוא תוך שנים עשר חודש. ואם הוא לאחר שנים עשר חודש – אומר: זכרונו לברכה״. והרמ״א מוסיף: ״ואין חילוק בין אם לאב בכל זה״. מקור הדברים בגמרא (קידושין לא, ב).

הפירוש

״הריני כפרת משכבו״ – כלומר, כל רעה שהייתה אמורה לבוא על נשמתו – תבוא עליי. זה ביטוי של אהבה ומסירות, בשנה שבה הנשמה נידונת.

בכתב

בכתב נוהגים לקצר: הכ״מ (הריני כפרת משכבו) בשנה הראשונה, וז״ל או ע״ה אחר כך. יש הכותבים זצ״ל על צדיקים.

כיבוד אחרי המוות

מעבר לנוסח, כיבוד הורים אחרי מותם כולל אמירת קדיש, לימוד משניות לעילוי נשמתם, צדקה, ובעיקר – הליכה בדרכם הטובה. ראו לעילוי נשמת.

שאר נפטרים

על נפטרים אחרים אומרים ז״ל, ע״ה או זצ״ל. ראו מה אומרים כשמזכירים נפטר?.

למה שנים עשר חודש

חז״ל אמרו שמשפט הרשעים בגיהנום הוא שנים עשר חודש, ולכן בתוך שנה מהפטירה הבן מבקש כביכול לקבל על עצמו את מה שהיה אמור לעבור על ההורה. מסיבה זו נוהגים לומר קדיש רק אחד עשר חודש, כדי שלא ייראה כאילו ההורה זקוק לכל שנים עשר החודשים.