האם מותר להשאיר מים מגולים בלילה?

איסור גילוי בזמן חז״ל

המשנה והגמרא מונות כמה משקים – מים, יין, חלב ועוד – שאסור לשתות אותם אם נשארו פתוחים ללא השגחה. הטעם אינו כשרות במובן הרגיל, אלא סכנה: ״דחיישינן שמא שתה נחש מהם והטיל בהם ארס״. זה אחד מהאיסורים שחז״ל קבעו משום ״שמירת הנפש״, והם חמורים בעיניהם יותר מאיסורים רגילים.

בזמננו

השולחן ערוך (יו״ד קטז, א) פוסק: ״משקים שנתגלו אסרום חכמים... ועכשיו שאין נחשים מצויים בינינו – מותר״. הטעם תלוי במציאות, וכשאין נחשים בבתים – האיסור אינו חל. לכן מים או משקה שעמדו בכוס פתוחה בלילה מותרים בשתייה מצד הדין. מי שגר במקום שנחשים מצויים בו, כמו בשטחים פתוחים או ביישובים כפריים מסוימים – יש מי שכתב שיחמיר.

מתחת למיטה

מנהג אחר, שאינו קשור לגילוי, מובא בשולחן ערוך (קטז, ה): ״לא יתן תבשיל ולא משקים תחת המטה, מפני שרוח רעה שורה עליהם״. רבים נזהרים בזה עד היום, ואינם מניחים בקבוק מים או אוכל מתחת למיטה בשעת השינה. מים שהונחו ליד המיטה, על השידה – אין בהם חשש זה.

נטילת ידיים של בוקר

המים שנטלו בהם ידיים בבוקר – ״אסור ליהנות מהם, ולא ישפכם בבית ולא במקום שעוברים שם בני אדם״ (או״ח ד, ט). זה דין אחר, ואין לו קשר לכיסוי המים שעומדים בבית.

הכלל המעשי

אין צורך לשפוך מים שנשארו פתוחים בלילה. מצד בריאות וניקיון כדאי לכסות כלים, להחליף מים שעמדו זמן רב ולהקפיד על כלים נקיים. ראו גם מדור הכשרות.