כמה ילדים צריך כדי לקיים מצוות פרו ורבו?

בן ובת

התורה ציוותה ״פרו ורבו״ (בראשית א, כח). השולחן ערוך (אה״ע א, ה) פוסק: ״כיון שיש לאדם זכר ונקבה – קיים מצות פריה ורביה״, כדעת בית הלל במשנה ביבמות (משנה יבמות ו), שלמדו זאת מ״זכר ונקבה בראם״. המצווה מוטלת מן התורה על האיש, והאישה שותפה לה בפועל.

״ולערב אל תנח ידך״

חז״ל הוסיפו שגם מי שקיים את המצווה – לא יפסיק. הרמב״ם (הלכות אישות טו, טז) כותב: ״אף על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה, מצוה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כוח, שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם״. הפסוק ״לא תהו בראה, לשבת יצרה״ (ישעיהו מה, יח) מורה על מצוות ״שבת״ – יישוב העולם.

הגבולות

המצווה אינה אומרת שכל זוג חייב בכל מצב להביא ילדים ללא הפסקה. יש מצבים רפואיים, נפשיים או משפחתיים שבהם הפוסקים מתירים הפסקה או ריווח, וההכרעה בהם אישית. לכן זוג שמתלבט – פונה לרב שמכיר אותו, ובצד הרפואי – לרופא. שלום הבית ובריאות האם הם חלק מהשיקול ההלכתי.

מי שאינו זוכה

מי שמתקשה להביא ילדים – ההלכה רואה בו מי שעושה את כל שביכולתו, ותפילתו ומאמציו חשובים מאוד. לא נאמר בשום מקום שהוא ״לא מקיים״ חלילה. יש באתר מדור על תפילה לזרע של קיימא ומקורותיה.

כל ילד שנולד הוא שמחה ומצווה, וההורים מתפללים שיזכו לגדל את ילדיהם בבריאות ובנחת.