האם גר חייב בכיבוד הוריו הגויים?

״גר שנתגייר כקטן שנולד דמי״

הגמרא (יבמות כב, א) קובעת שגר שהתגייר ״כקטן שנולד דמי״ – מבחינה הלכתית יש לו התחלה חדשה, וקשרי המשפחה הקודמים אינם נחשבים קרבה לעניינים רבים, כמו ירושה מן התורה ואבלות.

אבל אסור לבזות

הרמב״ם (הלכות ממרים ה, יא) כותב: ״הגר אסור לקלל אביו העכו״ם ולהכותו, ולא יבזהו, כדי שלא יאמרו באו מקדושה חמורה לקדושה קלה, שהרי זה מבזה אביו. אלא נוהג בו מקצת כבוד״. כך גם בקיצור (קמג, כב).

מה זה ״מקצת כבוד״

הגר אינו חייב בכל פרטי כיבוד אב ואם – למשל אינו חייב לשרת אותם או לציית להם. אבל עליו לדבר אליהם בכבוד, לבקר אותם, להתעניין בשלומם ולעזור להם במידת האפשר. הטעם שהרמב״ם מביא הוא חשוב: הגיור אמור להעלות את האדם בדרגה, ואם הוא מבזה את הוריו – נראה כאילו הוא יורד בדרגה המוסרית.

במציאות

גרים רבים מתמודדים עם הורים שאינם מבינים את בחירתם, ולעיתים גם עם מתח סביב חגים, אוכל ושבת. כדאי לשמור על קשר חם, למצוא דרכים לבקר בלי לעבור על ההלכה (למשל להביא אוכל כשר), ולהתייעץ עם הרב המלווה בכל שאלה מעשית – כמו השתתפות באירועים משפחתיים או באבל על הורה.

דרך ארץ

כבוד ההורים הוא גם עניין של דרך ארץ, שקדמה לתורה. גר שמכבד את הוריו – מקדש שם שמים בעיני משפחתו ובעיני הסובבים אותו.