האם תיבת נח באמת הכילה את כל החיות?

מה כתוב

״וזה אשר תעשה אותה: שלש מאות אמה אורך התבה, חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה״ (בראשית ו, טו). ״תחתיים שניים ושלישים תעשה״ – שלוש קומות. הגמרא (סנהדרין קח ע״ב) מפרשת: ״תחתיים לזבל, אמצעיים לבהמה, עליונים לאדם״. נכנסו שניים מכל מין טמא, ושבעה זוגות מן הטהורים.

נס או טבע

הרמב״ן כתב שגם תיבה גדולה כזו אינה יכולה להכיל באופן טבעי את כל החיות ואת מזונן לשנה, ולכן ״היה זה מן הנסים״ – והתורה ציוותה לבנות תיבה גדולה כדי למעט בנס, כדרך שהקב״ה עושה. במדרש מסופר גם על הטורח העצום של נח, שזן את כל החיות יומם ולילה.

המינים

יש מן המפרשים והחוקרים שהסבירו ש״מין״ בתורה רחב יותר מהמין הביולוגי של היום – כמו ״למינהו״ – ומכל משפחה נכנסו נציגים, ומהם התפתחו הזנים. גם הדרך הזו מקבלת את הסיפור כמציאות.

המסר

סיפור התיבה אינו רק שאלה הנדסית. נח נבחר כ״צדיק תמים בדורותיו״, והתיבה היא מקום של חסד – שנה שלמה של דאגה לכל בעל חי. מכאן גם יסוד לצער בעלי חיים ולאחריות של האדם על הבריאה.