מה זה מורה נבוכים של הרמב״ם?

למי נכתב

הרמב״ם כתב את הספר לתלמידו רבי יוסף בן יהודה, ולכל מי ״שנשלם בדתנו ובמידותיו, וקרא חכמות הפילוסופים״ – ונבוך: האם לעזוב את הפשט או את השכל. הספר מבקש להראות שאין סתירה בין תורה אמיתית לחכמה אמיתית.

מה בתוכו

החלק הראשון מסביר מילים בתנ״ך שנראות כמגשימות את ה׳ – ״יד ה׳״, ״וירד ה׳״ – ומראה שהן משאלות לשון. החלק השני עוסק במציאות ה׳, בבריאת העולם יש מאין – הרמב״ם דוחה את טענת אריסטו שהעולם קדמון – ובנבואה. החלק השלישי עוסק במעשה מרכבה, בהשגחה, ברע שבעולם ובטעמי המצוות.

הרבה מיסודות הספר מופיעים בקיצור גם בהלכות יסודי התורה (פרק א), שבהן פותח הרמב״ם את ספר ״משנה תורה״.

המחלוקת

אחרי פטירת הרמב״ם פרצה מחלוקת חריפה על הספר, ובקהילות מסוימות אף נאסר לימודו. במשך הזמן התקבל הספר כאחד מספרי היסוד, אך גדולים רבים הורו שלא ללמוד אותו בלי בקיאות בש״ס ובלי מורה. היום הוא נלמד בתרגום העברי של רבי שמואל אבן תיבון, ובתרגומים חדשים.